מבחר קורסים מהתוכנית
מבחר קורסים מהתוכנית
יסודות פילוסופיים לסטודנטים של ״מדע, טכנולוגיה וחברה״
ד"ר נועם יורן
מהו ידע? מהי אמת? מה מבדיל ידע מדעי מצורות אחרות של ידע, ומה הקשר שלו לטכנולוגיה? כיצד נוכל להסביר את המדע כפרויקט חברתי? באיזה מובן יכול ידע חברתי להיות אמיתי? מהו מקומם של המדע והטכנולוגיה בתפיסת העולם של החברה המודרנית? אלה רק חלק מהשאלות הבסיסיות שאנו עוסקים בהן בקורס, דרך טקסטים מרכזיים באפיסטמולוגיה, פילוסופיה של המדע ו-STS. הקורס מאורגן סביב שלוש נקודות מפנה בפילוסופיה של המדע. בחלק הראשון אנו עוקבים אחר ניסיונות לתקף את המדע דרך הוויכוח בין רציונליזם לאמפיריציזם מהמהפכה המדעית ואילך, ודנים בעבודותיהם של בייקון, דקארט, יום, קאנט, פופר ודוהם. החלק השני מתמקד במפנה הלשוני בפילוסופיה של המדע. באמצעות קריאת עבודות של קרנפ, אייר, קוויין ואחרים, אנו עוקבים אחר ההשלכות של ההכרה בכך שהאמת בלתי ניתנת להפרדה מביטויה הלשוני. החלק השלישי של הקורס עוסק במפנה ההיסטורי בלימודי המדע, המגיע לשיאו בעבודתו של קון. אנו חוקרים את משמעותה של נקודת מבט היסטורית על המדע וכיצד היא יכולה להשפיע על הבנתנו את החקירות המדעיות. החלק האחרון של הקורס מציג את המפנה החברתי בלימודי המדע ומביא אותנו ליסודות של דיסציפלינת ה-STS. בפנייה לעבודותיהם של לאטור, דסטון, בלור וובלן, אנו דנים במדע כפרויקט חברתי. אנו חוקרים את האתגרים שנקודת מבט כזו מציבה בפני האמונה בערך האמת של המדע ולומדים את יחסי הגומלין המורכבים בין מדע לתרבות.
טכנו-אופטימיזם וטכנו-פסימיזם
ד"ר עידו הרטוגזון
קורס זה חוקר שתי מגמות מנוגדות הקיימות בתרבותנו. מצד אחד, האמונה בטכנולוגיה כבסיס לקדמה, שגשוג ואושר, ומצד שני, הפחד מטכנולוגיה והנטייה לראות בה סכנה ההורסת את האנושות ומחללת את תרבותה. הקורס עוקב אחר סדרה של תנועות והוגים טכנו-אופטימיים וטכנו-פסימיים הפעילים בתקופות היסטוריות שונות, ובוחן שאלות מפתח כגון: מדוע וכיצד טכנולוגיות מעוררות פחד ותקווה אנושיים? מהם המאפיינים המשותפים של חשיבה טכנו-אופטימית וטכנו-פסימית? מה הופך חשיבה טכנו-אופטימית וטכנו-פסימית למושכת? ולבסוף, כיצד אפשר להתעלות על המלכודות של חשיבה טכנו-אופטימית וטכנו-פסימית?
מבוא לאינטליגנציה מלאכותית
ד"ר בעז תמיר
הקורס פותח בהקדמה היסטורית ופילוסופית הכוללת דיון במיתוסים של בינה מלאכותית, בהגדרות בסיסיות, באלגוריתמים ראשוניים של בינה מלאכותית מאמצע המאה העשרים, במבחן טיורינג ועוד. משם יעבור הדיון לעיסוק בעמודי התווך של התורה המודרנית וביניהם: לימוד מכונה- Machine learning, רשתות נוירונים, Reinforcement Learning, מודלים גראפיים ורשתות בייסיאניות, ואלגוריתמים גנטיים. בכל אחד מהנושאים האלו יוצגו הרעיונות הבסיסיים, שיטות המחקר, הקשיים והשאלות הפתוחות.
תרבות הכסף
ד"ר נועם יורן
ייצוגים תרבותיים של כסף שונים באופן ניכר מהתפיסה הכלכלית הסטנדרטית שלו. במקום להציגו כאמצעי ניטרלי, התרבות לעתים קרובות מתארת את הכסף כאובייקט פתולוגי, תוך התמקדות בפנטזיות סביבו ובהסתבכויותיו עם יחסים חברתיים ואובססיות אישיות. הקורס מבוסס על האמונה שייצוגים תרבותיים אלה מקודדים ידע אמיתי על כסף, שיש להבינו במונחים כלכליים במובן הרחב של המילה. לשם כך, הוא מתייחס לכסף ממגוון רחב של נקודות מבט הכוללות חשיבה כלכלית, הן מתוך הזרם המרכזי והן מחוצה לו, אמנות וספרות, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה של כסף, היסטוריה של הקפיטליזם וביקורת ספרותית. יחד, נקודות מבט אלה יסייעו לנו להתמודד עם המטרה הכוללת של הקורס, דהיינו, להבין את הכסף כטכנולוגיה חברתית.
חיי מסך: מדיום והיסטוריה
ד"ר נועם יורן
הביטוי של מקלוהן "המדיום הוא המסר" ותפיסתו את המדיה כ"הרחבות של האדם" מדגישים את האתגרים הכרוכים בפענוח התשלובת בין המדיה וההיסטוריה. הם מציעים שההשלכות החשובות ביותר של הופעת סוגי מדיה חדשים הן בדיוק אלה המוסתרות מעיניהם של אנשים השקועים בהם. ההשפעות החשובות ביותר של המדיה על בני אדם וחברות הן אלה השקופות ומובנותן מאליהן. הקורס חוקר מדיה חזותית מהמאה ה-19 עד המאה ה-21, תוך התמקדות באופן שבו הם מעצבים מחדש צורות חברתיות ופוליטיות ותפיסות עולם. אנו חוקרים כיצד צילום, קולנוע, טלוויזיה ומדיה חדשה שמרו על צורות שונות של להיות יחד, יחסים שונים עם אחרים, צורות שונות של סובייקטיביות ודמיונות שונים של העולם והקהילות. בתקופה שבה המדיה נראית מתכנסת, אנו משקיעים מאמץ בהבחנה מושגית בין מסכים, מבחינה האסתטיקה, הממד הטמפורלי, האונטולוגי והחברתי שלהם. לשם כך, אנו מקדישים תשומת לב מיוחדת לרגעי הלידה של מדיום חדש, ולרגעים של עימות בין מדיה. אלה הם הרגעים הטיפוסיים כאשר מדיום מאבד מהשקיפות שלו: רגעים שבהם הם עדיין לא או כבר לא רקע מובן מאליו של המציאות שלנו.
סדנת כתיבה: יסודות
פרופ' אורן הרמן
האם אתם רואים את עצמכם כרופאי זיכרון, כארכיאולוגים של עבר אנושי, כפורצים הפותחים מנעולים לגילוי אוצרות חבויים, כאמנים? אולי אתם פסיכולוגים, או סוציולוגים בלב, בלשים העוקבים בזהירות אחר עובדות ביישניות. ומדוע המרדף אחר הפרויקט הנתון שלכם: מה הרלוונטיות שלו, ומדוע שנתעניין? בסדנת כתיבה זו, סטודנטים לתואר שני בשנה השנייה המתחילים לעבוד על הפרויקטים שלהם יאותגרו לחדד את טיעוניהם, לשקול את הקשרים בין עצמם למחקר שלהם, ולעבוד באופן מודע על שיפור המיומנות שלהם.
מהפיכת הקוונטים, מרעיונות ומושגים בסיסיים ועד המחשב הקוונטי
ד"ר בועז תמיר
מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט את המהפכה המדעית החשובה ביותר בפיזיקה של המאה העשרים, תורת הקוונטים. הקורס מציג את תורת הקוונטים על רקע המכאניזם הניוטוניאני של סוף המאה התשע עשרה במטרה להבהיר את השינוי שעוררה תורה זו בהבנת הטבע, בתפיסת מושג ההסבר המדעי, בתפיסת תפקידו של המדע כתורה המתארת את הטבע, ובתפיסת המתודה המדעית המתאימה. הקורס מציג את השאלות הפילוסופיות הקשות העולות מהתורה בנוגע לטיבו של הטבע, לצד ההצלחות האדירות של התורה בניבוי מדויק. הקורס מציג גם את אחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות של השנים האחרונות, המחשב הקוונטי.
היסטוריה של המדע: מהעת העתיקה עד המהפכה המדעית & מהמהפכה המדעית עד המאה ה-21
ד"ר רולי בלפר
שני קורסים אלה יחד מהווים את המבוא השנתי להיסטוריה של המדע, חלק מתוכנית הליבה שלנו. קורס אינטנסיבי זה מציג את התפתחות המדע המערבי, ממקורותיו ועד למצבו הנוכחי. מבוא כזה כולל את הנושאים הגדולים, מהפילוסופים העתיקים הגדולים ועד לתיאוריות וניסויים משפיעים של המדע המודרני. כדי להעריך במלואה את נקודת המבט ההיסטורית על המדע, נחקור סוגיות מדעיות קלאסיות בהקשר החברתי והאינטלקטואלי שלהן. כחלק מתוכנית התואר השני ב-STS, אנו מפתחים את השאלות והשיטות השונות המנחות את המחקר ההיסטורי של מדע וטכנולוגיה, ביחס לתרבות, זהות ודת. מה שהופך את המדע למרתק כל כך הוא השינוי וההתפתחות שלו, הגישות השונות שננקטו להבנת העולם. נעסוק בהתפתחות איטית ובמהפכות משנות משחק, ביחס בין טכנולוגיה למדע וביחס בין מערכות מושגיות לבין ההיבט הניסויי-יישומי של המדע.
שם הקורס: אופקים מלאכותיים: המפגש האנושי עם הבינה
ד"ר עידו הרטוגזון
ההתפתחויות המתחוללות בתחום הבינה המלאכותית בשנים האחרונות מרכזות אליו את תשומת הלב העולמית. הוגים ומובילי דעה העלו את הטענה שההתפתחויות בתחום מהוות מהפכה פרדיגמטית והשוו את גילוי הבינה המלאכותית לגילוי האש או הדפוס: טכנולוגיה שתשנה מהיסוד ותגדיר מחדש את הקיום האנושי. מגוון אדיר של תחזיות מושמע ביחס לשינויים הדרמטיים שהטכנולוגיה החדשה עשויה לבשר. ביניהן תחזיות אוטופיסטיות לעולם שפע פוסט-קפיטליסטי, תחזיות דיסטופיות על אובדן סוכנות ומשמעות אנושיים, וגם תחזיות אפוקליפטיות על קץ האנושות. כיצד עלינו להבין את המגוון הפראי של חזונות אותן מייצרת הבינה המלאכותית? כיצד משקפות הנבואות השונות פריזמות וסגנונות חשיבה טכנואופטימיים וטכנופסימיים השגורים בחברה שלנו? באיזה אופן דומה או שונה התגובה לבינה המלאכותית מהתגובה לטכנולוגיות עבר כמו הטלגרף, הרדיו והאינטרנט ומה יש למקרי עבר אלו ללמד אותנו על המקרה הנוכחי? במסגרת הקורס נבחן את הדיונים הגדולים שהבינה המלאכותית מחוללת בתקופה הזו ואת העמדות הערכיות והתרבותיות המגולמות בהן, תוך הכרות בגמישות הפרשנית ובאי- הוודאות שהתחום מתאפיין בהן: כיצד משפיעים הייצוגים התרבותיים של מערכות בינה מלאכותית על השיח והדיון סביבה? איזה סוג של מערכות יחסים מתפתחות בין בני אדם למערכות בינה מלאכותית וכיצד הן צפויות להשפיע על מושגים כמו אינטימיות ואמון ועל מערכות יחסים אנושיות? האם יש להבטחות לאוטופיית בינה מלאכותית פוסט-קפיטליסטית על מה להסמך, ובאיזה אופן תלויה משמעותה של הטכנולוגיה במערכות הפוליטיות והכלכליות המוצמדות לה? האם עלינו להתרכז בסכנות המיידיות של הבינה המלאכותית או בסכנות ספקולטיביות אך מוחצות כמו האיום הקיומי שמציבה בעיית ההתאמה (Alignment)? כיצד ישפיעו מערכות בינה מלאכותית על עתיד הכתיבה והמחשבה, וכיצד יעצבו את תפיסת המציאות האנושית ואת תחושת המשמעות של בני האדם? מה נוכל ללמוד מההיסטוריה של הטכנולוגיה לגבי הרגע הנוכחי? ואלו שאלות אתיות מחייבות את תשומת לבנו ברגע הנוכחי?
הדיונים התיאורטיים בכיתה יהיו משולבים בהתנסויות בכלי בינה מלאכותית שמטרתן תהיה לייצר הכרות אינטימית והבנה עמוקה של האפשרויות, המגבלות והאתגרים שמציגות מערכות בינה מלאכותית ובתרגילי כתיבה שיעודדו פיתוח של חשיבה ביקורתית ועמדות מנומקות בנושאים הנידונים.
טכנולוגיה ותודעה
ד"ר עידו הרטוגזון
קורס זה בוחן שאלת יסוד בחקר הטכנולוגיה והמדיה: כיצד הטכנולוגיה מעצבת את תודעתנו? באיזו מידה האופן בו אנו תופסים את העולם הוא תוצר של עיצוב התודעה על ידי מדיה וטכנולוגיה? הקורס מבוסס על התחום התיאורטי הידוע כאקולוגיה של מדיה ובוחן מגוון רחב של אמצעי תקשורת טכנולוגיים, כולל כתיבה, מספרים, חקלאות, זמן, כסף, תחבורה, תרופות, רדיו, מחשבים וטלפונים חכמים. בהכירם באופי המקיף של המדיה, הסטודנטים יוצאים למסע דרך ההיסטוריה של הטכנולוגיה, שהוא גם מסע דרך ההיסטוריה של התודעה, תוך בחינת הקשרים המורכבים בין טכנולוגיה ותודעה, ושאילת השאלה המכרעת: כיצד השתנתה התודעה האנושית לאורך ההיסטוריה עם התפתחות הטכנולוגיה?
ביוגרפיות מדעיות
פרופ' אורן הרמן
ביוגרפיה מדעית היא ז'אנר בעל היסטוריה משלו, המלמד אותנו רבות על השינויים בתפיסותינו לגבי מדע, ידע, אמת ואמנות לאורך זמן. באמצעות קריאת ביוגרפיות של מדענים מתחומים שונים - פיזיקה, מתמטיקה, ביולוגיה, גיאולוגיה, אסטרונומיה, רפואה - ומתקופות שונות, נבחן לעומק את אמנות וטכניקת הביוגרפיה, ואת ההקשרים ההיסטוריים המשתנים שלה. נפגוש דמויות כמו פיתגורס, דקארט, גלילאו, דרווין, איינשטיין, מארי ופייר קירי, ברברה מקלינטוק וג'ורג' פרייס. באמצעות ספרות, מחזות, סרטים ואמנות, נראה כיצד התפתחו ביוגרפיות של מדענים ומדוע זה משמעותי להיסטוריה של המדע. הקורס יעסוק גם בביוגרפיות מסוג אחר - של רעיונות, חפצים, מחלות ומשוואות. כאן נפגוש את ג'ורג' הבודד, צב הגלפגוס, E=mc2, H2O, סרטן, מיטוכונדריה, ואפילו את האובייקטיביות עצמה.
לקרוא את דרווין במאה ה-21
פרופ' אורן הרמן
נראה שכולנו אוהבים את דרווין, אך האם אנחנו באמת מכירים אותו? ועד כמה הפנמנו את רעיונותיו? עם משקפיים של המאה ה-21, נחזור לכתביו של דרווין מהמאה ה-19 כדי להבין כיצד התפתחה הביולוגיה לאורך זמן. נתבונן מקרוב במושגים כמו "שונות", "תורשה", "הסתגלות", "ברירה טבעית", "מינים", "גזע", "אלטרואיזם", "ברירה מינית", "התפתחות" ואחרים, ונשאל כיצד השתנתה הבנתנו ומדוע. באמצעות מיפוי הדרך שבה רעיונות נולדים ומשתנים לאורך זמן, נבחן את הדרכים המורכבות והמרתקות שבהן סוציולוגיה, פילוסופיה, היסטוריה וטכנולוגיה משפיעות ומיידעות זו את זו. בסוף הקורס, כולנו אמורים להיות דרוויניסטים מיודעים יותר.
רשתות חברתיות: פוליטיקה, מין ורגש
ד"ר נןעם יורן
תקציר הקורס הקורס יתקיים במתכונת של קריאה מודרכת בטקסטים עדכניים העוסקים ברשתות חברתיות. הקורס יתקיים במשך שני סמסטרים, ותלמידים יוכלו להירשם לכל אחד מהם בנפרד או לשניהם יחד. רשתות חברתיות חוללו בזמן קצר יחסית שינויים עמוקים, ולא לגמרי מובנים, במציאות החברתית, הכלכלית והפוליטית. שינויים אלה עדיין אינם מובנים לנו, בגלל הפער הרחב בין הציפיות שליוו את עליית הרשתות לבין האפקטים שהן חוללו. רשתות חברתיות נתפסו בראשיתן כהבטחה לפלורליזם וריבוי. זו נראתה תחזית הגיונית, לאור האופי המבוזר של רשתות ואפשרויות הביטוי העצמי שהן יצרו. למרות זאת, שני עשורים מאוחר יותר, רבים מאמינים שלרשתות חברתיות יש להן חלק מכריע ביצירתו של קיטוב פוליטי, ובעלייה של פופוליזם ושל סוגים חדשים של משטר סמכותני. במקביל, רשתות חברתיות נתפסו כחלק ממגמה של ביזור כלכלי, אך הפכו למונופולים עצומי מימדים. בקורס נתמקד באופי המיוחד של ביטוי פוליטי, רגשי ואירוטי ברשתות החברתיות. באופן מיוחד נתמקד בקשרי הגומלין בין התחומים: כיצד מיניות וחיי רגש הופכים מושא לפוליטיקה חדשה, וכיצד מיניות ורגשות מניעים שיח פוליטי. אחד מהמחקרים הרבים על פולריזציה בארצות הברית גילה קפיצה חדה בשיעור ההורים הטוענים כי יתנגדו לחתונה של ילדיהם עם בני זוג מהמחנה הפוליטי הנגדי. הנתון הזה סימפטומטי לשינוי עומק בעולם הפוליטי, שרבים קושרים אותו לעליית הרשתות החברתיות. זהו מעין היפוך של הסיסמה הרדיקלית הוותיקה "האישי הוא פוליטי". לסיסמה היה מובן מהפכני כאשר היא כיוונה לחשוף מימד פוליטי סמוי בתחומים לא-פוליטיים לכאורה, כגון משק הבית ויחסי מגדר. בגלגולה החדש היא קשורה דווקא לשיתוק פוליטי ולערעור האפשרות של דיאלוג בין מחנות פוליטיים. ברשתות החברתיות, האישי הוא הפוליטי כאשר כל היבט של חיים – טעמים, לבוש, סגנון ביטוי – יכול להפוך להצהרה פוליטית או למוקד לאיבה פוליטית. בקורס נקרא חיבורים העוסקים בקשר בין רשתות חברתיות לפופוליזם פוליטי, בתרבות הביטול, בתנועת me too, בפולריזציה, רגשות פוליטיים, תרבות מינית בעולם הדיגיטלי ועוד. הנושאים השונים כאמור שלובים זה בזה, אך בסמסטר הראשון נתמקד יותר בהיבט הפוליטי של רשתות, ובשני נתמקד יותר בהיבטים מיניים ורגשיים.
Persons, Actors, Agents: from Aquinas intellectus agens to actor-networks and AI agents
ד"ר דניסה קרה-רשף
The course will explore the concepts of personhood, actor, and agency across various disciplines, including law, theater, and philosophy. Students will examine historical and contemporary perspectives on agency, particularly in relation to AI and non-human entities. The discussions will trace intellectual developments from medieval theories of free will to modern principles of vitalism and cybernetics, critically assessing the implications of extending personhood and agency to AI in our current legal and ethical frameworks. This inquiry into the concept of agency will provide a foundational understanding of how historical concepts influence contemporary debates on natural persons, AI agency, and rights.
Design methods in Science, Technology and Society studies
ד"ר דניסה קרה-רשף
STS and design research share common themes of democratization and public engagement in science and technology along the challenges of "post-normal" science, which include "boundary objects," "wicked problems," and complex social-material and onto-political issues (hyperobjects, the stack, assemblages, actor networks). We can call them "post-ELSI" challenges because they involve multiple stakeholders, scales, units as well as macro-, meso-, and micro-levels of analysis. They not only identify the "ethical, legal, and social" issues and implications of science and technology (ELSI paradigm), but also emphasize the urgency of linking critical thinking with a call to action, theoretical insights with practice, and policy with design. In this course, we will explore the various ways in which we can apply design methods and research in the STS context and use STS insights to improve design practice. While STS strengthens reflection and critical distance, design offers experimental methods to operationalize various concepts of agency and materiality. The combination of design and STS thus defines an approach that works across different "scales" (from human to non-human - planetary, molecular, mineral) and helps us test different concepts of the whole (stacks, hyperobjects, cosmopolitics, actor networks, assemblages, etc
