מה עושים בוגרינו?

ד"ר איליה סטמבלר הוא חוקר מוביל בתחום אריכות ימים ואיכות חיים. בתפקידו כמדען ראשי ויו"ר עמותת ותק (Vetek), הוא מוביל את התנועה לאריכות ימים ואיכות חיים בישראל, המקדמת מחקר ומדיניות בתחום ההזדקנות הבריאה. במקביל, ד"ר סטמבלר משמש כעמית מחקר במחלקה למדע, טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא ממשיך להעמיק את הידע האקדמי בנושאי הזדקנות ואריכות ימים.עבודת הדוקטורט של ד"ר סטמבלר, שכותרתה "היסטוריה של הארכת-חיים במאה העשרים", מהווה אבן דרך בחקר התחום. מחקרו המקיף מתחקה אחר התפתחותה של תנועת הארכת-החיים לאורך המאה ה-20, תוך בחינת האידיאולוגיה הגורסת כי הארכה משמעותית של תוחלת החיים היא אפשרית ורצויה מבחינה אתית.במחקרו, ד"ר סטמבלר מנתח את הזרמים המרכזיים בחשיבה על הארכת חיים בסדר כרונולוגי, תוך התמקדות ביצירות מפתח של הוגים מובילים כגון אלי מצ'ניקוב, ברנרד שו, אלכסיס קארל ואלכסנדר בוגומולץ. הוא בוחן יצירות אלו בהקשרן החברתי והאינטלקטואלי הרחב, תוך הצגת הקשר בין רעיונות אלה לבין תמורות פוליטיות, חברתיות וכלכליות של התקופה.המחקר מתמקד בארבעה מוקדים גיאוגרפיים עיקריים: צרפת, מרכז אירופה, רוסיה, וארצות הברית ובריטניה. באמצעות ניתוח מעמיק זה, ד"ר סטמבלר מספק תובנות חשובות על ההתפתחות ההיסטורית של רעיונות הקשורים לאריכות ימים. 

אורלי  (קרמש) שטטינר היא ראשת המחלקה למדע וטכנולוגיה במט"ח (המרכז לטכנולוגיה חינוכית). צלמת וחוקרת גנאלוגיה, עורכת ומנהלת אתר ארגון יוצאי סדלץ בישראל (http://www.siedlce.org.il).״מחקר הדוקטורט שלי, ״קוד החיים: סימולציות ממוחשבות של תופעות מתהוות במערכות ביולוגיות מורכבות״, בחן את הערך המדעי של סימולציות ממוחשבות דינמיות בשני היבטים מרכזיים: יכולתן להסביר תופעות ביולוגיות באופן מדעי, ויכולתן לייצר תופעות מתהוות חדשות (מבנה או התנהגות), המאפשרות ניבוי או העלאת השערות לגבי תופעות מקבילות במציאות. המחקר התבסס על ניתוח מעמיק של שלוש סימולציות ממוחשבות מתקדמות ומורכבות, המדגימות היווצרות של תכונות, מאפיינים או התנהגויות חדשות, שלא תוכננו או תוכנתו מראש במודלים הממוחשבים. מסתבר כי לסימולציות יש מעין "חיים עצמאיים", המתאפיינים במורכבות, יצירתיות וכוח חישובי אינטראקטיבי דינמי, העשוי לעלות על יכולות החישוב הסטנדרטיות של מכונת טיורינג. תכונות אלו, כפי שהוכח במחקר, בשילוב עם שיקולים מגוונים בתהליך פיתוח הסימולציה וממשק המשתמש שלה, מאפשרות יצירת תכונות חדשות והתנהגויות בלתי צפויות. אלה עשויות לשמש כבסיס להשערות מדעיות ולמחקרי המשך בתנאי מעבדה אמיתיים. תהליכי האימות והתיקוף המוטמעים בסימולציות, לצד התועלת והתרומה של המודלים לשיח המדעי והאמינות המצטברת של השיטות המיושמות, מעניקים לבסוף לסימולציות את אמינותן וחשיבותן המדעית״ 

ד"ר חמי רמיאל הוא חוקר, יועץ ומלמד בתחומים של מדיניות טכנולוגיה חינוכית וסוציולוגיה ביקורתית של חינוך וטכנולוגיה. עבודת הדוקטורט: חזיונות טכנו-חינוכיים והסטרטאפיזציה של החינוך - אתנוגרפיה של חממת יזמות טכנולוגית לחינוך (EdTech)  

פרופ׳ אייל כתבן, מרצה בכיר וראש רשות המחקר במכללה למשפט ועסקים, הוא בעל שני תארי דוקטור. את הראשון קיבל מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, עם עבודת תזה שכותרתה: "בדיקות כפויות וזיקתן לדיכוי נשים". את השני השלים בתוכנית הבינתחומית למדע, טכנולוגיה וחברה באותה אוניברסיטה, כשעבודתו עסקה ב"בדיקות רפואיות, פיזיות ונפשיות של מהגרים יהודים לארץ-ישראל בשנים 1919-1939".תחומי המחקר של פרופ׳ כתבן משלבים ביואתיקה, משפט ורפואה, תוך התמקדות במקצועות המשפטיים והרפואיים ובהיסטוריה שלהם. הוא מתמחה בחקר בדיקות רפואיות, פיזיות ונפשיות, ובהיסטוריה משפטית של נשים, בדגש על שילובן במקצועות המשפט והרפואה בארץ-ישראל ובישראל.מוסמך כעורך דין מאז 1998, ד"ר כתבן העשיר את ניסיונו האקדמי כחוקר אורח במוסדות מובילים ברחבי העולם, ביניהם המרכז לביואתיקה קלינית באוניברסיטת ג'ורג'טאון, מכון הדסה-ברנדייס לנשים יהודיות, והמחלקה לאתיקה, פילוסופיה והיסטוריה של הרפואה באוניברסיטת רדבוד בהולנד. כמו כן, תרם מניסיונו במכון הבינלאומי לסוציולוגיה של המשפט בספרד ובמכון מקס פלאנק להיסטוריה משפטית אירופאית בגרמניה. לצד פעילותו האקדמית, מילא ד"ר כתבן תפקיד ציבורי משמעותי כיושב ראש הוועדה הציבורית שבחנה את סוגיית הגיל כקריטריון להשתלת איברים. 

חברה בועד המנהל של אתר העין השביעית. היא חוקרת של תקשורת דיגיטלית מהמחלקה לסוציולוגיה, למדע המדינה ולתקשורת באוניברסיטה הפתוחה, ושותפה להקמת המעבדה למדיה ולמידע באוניברסיטה הפתוחה. היא מתמקדת בצומת שבין מדיה חדשים לבין לימודי מדע, טכנולוגיה וחברה (Science, Technology, and Society, STS). עבודת הדיסרטציה שלה עסקה בהמשגת תהליך יצירת הגבולות באינטרנט באמצעות ניתוח היסטורי ומרחבי של הרשת הפלסטינית, תוך שימוש בשיטות דיגיטליות לחקר הרשת. העבודה מנתחת את הופעתה והתפתחותה של הרשת הפלסטינית מאז הכנסת האינטרנט לשטחים הפלסטיניים ב-1993, מיד לאחר הקמת הרשות הלאומית הפלסטינית בעקבות הסכמי אוסלו, ועד שנת 2010.בנוסף, פרופ׳ בן-דוד חברה בועד המנהל של אתר העין השביעית.

אראלה טהרלב בן שחר, היא עיתונאית, סופרת וד"ר להיסטוריה של מדע, המתמחה בהיסטוריה של תזונה ואוכל. ובנוסף, מרכזת הוראה מחשבה ביולוגית לתואר שני באוניברסיטה הפתוחה.

ד"ר גלית ולנר היא חוקרת מובילה בתחום הפילוסופיה של הטכנולוגיה, עם התמחות בפוסטפנומנולוגיה. רקעה האקדמי המגוון כולל תארים במשפטים מאוניברסיטת תל אביב ודוקטורט בתחום מדע, טכנולוגיה וחברה מאוניברסיטת בר אילן. עבודת הדוקטורט שלה, שעסקה בטלפון הנייד, נכתבה בהנחיית פרופ' דון איידי, מייסד הפוסטפנומנולוגיה, וד"ר ליאת פרידמן. מחקריה של ד"ר ולנר מתמקדים בניתוח טכנולוגיות דיגיטליות עכשוויות, כולל טלפונים ניידים, מציאות מדומה ורבודה, ובינה מלאכותית. בנוסף לפעילותה האקדמית, ד"ר ולנר תורמת מניסיונה כיועצת למשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בתחום הרגולציה של בינה מלאכותית, מגשרת בין המחקר האקדמי ליישומים מעשיים בתחום מדיניות הטכנולוגיה.  

אביב פרנקל הוא עיתונאי, מגיש ובמאי דוקומנטרי לשעבר, וכיום יזם סדרתי ומייסד-שותף ומנכ״ל Moonshot AI - פלטפורמת No-code לאופטימיזציה אוטונומית של מוצרים דיגיטליים, המשתמשת בבינה מלאכותית גנרטיבית כדי לאפשר לארגונים להריץ ולשפר ניסויי המרה (CRO) באופן רציף, ללא תלות בצוותי פיתוח, עיצוב או אנליזה. החברה פועלת בצומת שבין בינה מלאכותית, קבלת החלטות אוטונומית ועיצוב חוויית משתמש, ומשרתת מותגי איקומרס גלובליים.טרם כניסתו לעולם היזמות, פעל פרנקל בחדשות ערוץ 10 ובגלי צה״ל, שם סיקר סיפורים חברתיים, פוליטיים וטכנולוגיים, תוך התמקדות בהנגשת סוגיות מורכבות לקהל רחב.בהמשך, ייסד את Enroute, סטארטאפ בתחום התחבורה החכמה. לצד פעילותו היזמית, הוא מייסד-שותף ומנחה הפודקאסט עטור הפרסים "30 דקות או פחות", במסגרתו ראיין מאות יזמים, משקיעים ומובילי תעשייה על חדשנות, טכנולוגיה ויזמות.עבודת הדוקטורט של פרנקל בוחנת את תפקידם של עובדי ההייטק הישראלים בעמק הסיליקון כקהילה טרנס-לאומית המגשרת בין ישראל לארה״ב. המחקר מראה כיצד הם מאפשרים זרימה של ידע, הון וכוח אדם, ובכך תורמים להתפתחות ההייטק הישראלי, לצד ניתוח המתח בין זהות גלובלית ללוקאלית והשינוי בתפיסתם בישראל – מ״יורדים״ לשגרירי חדשנות.   

ד"ר אלעד קפלן, עורך דין ויזם חברתי, הוא מנכ"ל נאמני תורה ועבודה-קולך ומרצה בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. הוביל מהלכים ציבוריים משמעותיים לחיזוק הקול היהודי-דמוקרטי בישראל, לגישור בין קבוצות בחברה, ולקידום הוגנות ושוויון במערכות ציבוריות. בתפקידיו הקודמים היה מנהל מרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי בבר-אילן, שם פיתח תשתית מחקרית ומשפטית לחיזוק מרכיבי הזהות הישראלית, ומנהל ארגון עתים, שם פעל למען זכויותיהם של עולים, מתגיירים ונשים שנתקלו בקשיים מול הממסד הדתי. בנוסף, שימש כיועץ המשפטי והיה ממובילי בית הדין העצמאי 'גיור כהלכה', שמטרתו לאפשר הליכי גיור קשובים ומכילים, ושותף ליוזמות לחיזוק שותפות בין-דתית ולמאבק בפשעי שנאה וגזענות. ד"ר קפלן הוא בעל תואר ראשון בהצטיינות במשפטים ומדעי המדינה, תואר שני בהצטיינות במדע, טכנולוגיה וחברה, ודוקטורט במשפטים מאוניברסיטת בר-אילן. כמו כן, הוא בעל תעודה בניהול וחדשנות ארגונית מאוניברסיטת קיימברידג'. אלעד מתגורר ברחובות עם אשתו ושלושת ילדיו.    

ד"ר קינן קיבל את תואר הדוקטור שלו מהתוכנית ללימודי מדע, טכנולוגיה וחברה (STS) בשנת 2019. עבודת הדוקטורט שלו בחנה כיצד ישראלים ממוצא אתיופי השתמשו בפייסבוק כחלק מהמחאות שלהם נגד אלימות משטרתית. יש לו ניסיון מחקרי והוראתי נרחב במדעי החברה, לימודי ישראל ותרבות דיגיטלית. כיום הוא מתפקד כראש המסלול לתקשורת שיווקית ומרצה במחלקה לתקשורת במכללה האקדמית ספיר.