מבוא להסטוריה של המדעים מהעת העתיקה עד הרנסנס

הערכה תהליכית 

קריאה/
צפיה נדרשת

נושא השיעור

מס' השיעור

Deming, David. 2010. Science and Technology in World History, Vol. 1: The Ancient

World and Classical Civilization. McFarland, Ch 1

היסטוריה בכלל והיסטוריה של המדע בפרט, כיוונים דיסציפלינאריים ומתודולוגיים. מהי היסטוריה של המדע, מה מייחד אותה ומה מעיק עליה? המתח בין היסטוריה העוסקת בזמני ובחולף ובין  המדע השואף אל החוקים הנצחיים של ההוויה. היסטוריה והיסטוריוגרפיה.

יסודות דיסציפלינאריים ומתודולוגיים (דוגמאות מן המאה ה20- דוהם, קוירה, קון, בלור) -  האם הרעיונות המדעיים אינם אלא תוצאות של תהליכים חברתיים, כלכליים, פוליטיים או תרבותיים? או שמא יש למדע דינאמיקה התפתחותית פנימית עם חוקיות משלה? 

ההיסטוריה והמדע כמאתגרות הדדית וכמאפיינים של חוסר הנחת המערבי.

1

רפרט

Jack Goody, “What’s in a List?” The Domestication of the Savage Mind (Cambridge, 1977), pp. 74-111.

E. A. Havelock, “The Linguistic Task of the Presocratics,” Language and Thought in Early Greek Philosophy, ed. K. Robb (1983), pp. 7-41.

אונגורו שבתאי, 'מבוא לתולדות המתמטיקה' האוניברסיטה המשודרת, הוצאת משרד הבטחון 1989.

עולם של טכנולוגיות – האימפריות העתיקות

טכנולוגיה של המהפכות בעולם המחשבה - מהפכת האינפורמציה הראשונה בהיסטוריה

'עידן הציר'

הידע המעשי והשאיפה להסבר, הטכנולוגיה והמדע, הסהר הפורה והעולם היווני. יסודות של טכנולוגיה ושורשים של ההסבר המדעי – ממיתוס ועד לוגוס ובחזרה. מוטיבים מרכזיים במתן הפשר המדעי ביוון הפרה-סוקרטי.

 הופעת הכתב והאפשרות לחשיבה רפלקטיבית. האם למיין פירושו לדעת? הלוגיקה של התפתחות הכתב מצרכים יומיומיים של השלטון והארגון החברתי לעולם המושגים המופשט.

המשמעויות החיוביות והשליליות של המעבר לעולם כתוב. משירה מיתוס וסיפור, לדה-פרסונליזציה ונמשגה מופשטת.

2

רפרט

avid C. Lindberg, The Beginnings of Western Science, chapter 2, The Greeks and The Cosmos .

J. P. Vernant, The Origin of Greek Thought (1982), chaps. 4,6,8.

G. E. R. Lloyd, Early Greek Science: Thales to Aristotle, chapter 1.

G.E.R. Lloyd, Magic, Reason, and Experience (1979), chap. 4

פרה-סוקרטים מתוך: שמואל סמבורסקי, "המחשבה הפיסיקלית בהתהוותה: מן הפילוסופיה הקדם-סוקראטית ועד הפיסיקה של הקוואנטים" ירושלים, מוסד ביאליק תשמ"ז (עמ' 62-71)

מדע פרה-סוקרטי 

פרה-סוקרטים וצורות אירגון חברתיות. מהשאיפה ל'ארכה' ועד לזרימה והתכוונות בלתי פוסקים הפיתגוראיים, המילטיים, האליאטיים, האטומיסטים, פרמנידס וזנון, הרקליטס. התמודדות שם שינוי ויציבות. תמונות עולם פיזיקליות ותמונות פוליטיות מן האנרכי לרודני וחוזר חלילה.  

3

רפרט

Plato, “Timaeus,” 27d-59c, in The Collected Dialogues of Plato, eds. Hamilton and Cairns (Princeton, 1961)

G.E.R. Lloyd, "Plato on Mathematics and Nature, Myth and Science," Humanities 17, pp. 11-30.

G. E. R Lloyd, Plato as a Natural Scientist, The Journal of Hellenic Studies, Vol 88 (1968), 78-92:

Reviel Netz, "Counter Culture: Towards a History of Greek Numeracy," History of Science, xl, 2002, pp. 1-32.

אפלטון 

אפלטון ומורשתו: מבנה העולם הטרגי והאוטופי, דרכי הידיעה, החיקוי והעולם החושי, מסורת הא-פוריה של סוקרטס. 

המתמטיזציה של הטבע על פי אפלטון, "מלוגוס למיתוס" - המדע כמיתוס המתקבל על הדעת: הבריאה החומר ואופי העולם בטימאיוס ובפוליטיאה.

מתמטיקה יוונית

4

רפרט

Aristotle, “On the Heaven (De caelo),” 268a- 270b, 283b-284a, 287b-290a, 291a.; “On the Soul (De anima), Bk.II, chap. 7, Bk. III, chap 5. in The Complete Works of Aristotle, ed. J. Barnes (Princeton, 1984), Vol. I.

אריסטו, סמבורסקי, עמ' 78-94

J. Lear, “Aristotle’s Philosophy of Mathematics,” Philosophical Review 91, 1982: 161-192.

אריסטו: האדם כבעל-חי השואף להבנה, והידיעה כפעולת מיון (אריסטו הביולוג). הסדרת השכל הישר. הסיבתיות האריסטוטלית ותמונת העולם (הנפש, העולם, החומר והכוחות). המורשת של תמונת העולם האריסטוטלית עד לscala naturae

5

רפרט

קטעים משל ארכימדס, אפיקורוס, לוקרציוס וקלאודיוס פטולמאיוס [תלמי]-  סמבורסקי עמ' 95-108;120-127

J. G. Landels, Engineering in the Ancient World, chapters 2 and 9.

יעבץ, עדו, 'גלגלים ומזלות: פרקים בתולדות האסטרונומיה היוונית', הוצאת מאגנס ודביר, 2010

אסטרונומיה יוונית, מדע הלניסטי, 

טכנולוגיה יוונית ורומית

מדע הלניסטי: התפתחותה של המתמטיקה היוונית ואופייה הייחודי. אסטרונומיה ו"הצלת התופעות" כעיקרון וכמתודה- מאודוקסוס ועד תלמי.

הדיון המדעי בפילוסופיה ההלניסטית (לוקרטיוס ופלוטארכוס).

דמותו רבת הפנים של כוכב חד-פעמי – ארכימדס.

טכנולוגיה בעולם היווני והרומי – מצעצועים ואוטומטה ועד למחשב האנלוגי הראשון. שינוי תפיסה?

6

רפרט

St. Augustine of Hipo, De Trinitate, Bk. XI

David Chidester, “The Symboliosm of Learning in St. Augustine,” Harvard Theological Review 76 (1983): 73-90.

Margaret Miles, “Vision: The Eye of the Body and the Eye of the Mind in St. Augustine’s De Trinitate and Confessions,” Journal of Religion 63, 1983:125-142.

מדע וראשית הנצרות

אבות הכנסייה – גישות כלליות לידע הפגאני

אוגוסטינוס – ידיעה והבנה

נצרות ופילוסופיה הלניסטית, דת ומדע בשנים המכוננות של עליית הנצרות ואבות הכנסייה. שלשה מודלים מרכזיים – הטמעה (הסינתיזה האוגוסטינית), דחיה וכבוד זהיר. 

מודל 'שני הספרים' - ספר הטבע וספר ההתגלות.

7

רפרט

איבן אל הית'ם ואיבן סינא, בתוך סמבורסקי, עמ' 148-153

Edward Grant, "Aristotelianism and the Longevity of the Medieval World View," History of Science 16 (1978) pp. 93-106.

Jens Hoyrup, "The Formation of 'Islamic Mathematics': Sources and Formation," Science in Context  1:2 (1987), 281-329.

Sabra, A.I. (1996) ‘Situating Arabic Science. Locality vs. Essence’, Isis, 87: 654-670.

Sabra, A.I. (1987), ‘The appropriation and subsequent naturalization of Greek Science in Medieval Islam: A Preliminary Statement’, History of Science, 25: 223-243

החשיבה המדעית בעולם המוסלמי

מפעל התרגום במרחב קוסמופוליטי

יצירה חדשה, קהיליית מחקר ועיון ביקורתי (שאקוק)

החשיבה המדעית בעולם המוסלמי – חשיבותו של תרגום. יחסי דת ומדע בדאר אל-איסלאם וצמיחת האסכולות והמוסדות. תחילת עידן הפטרונות המדעית הרשמית.

דוגמאות מרכזיות: אופטיקה, אלכימיה.

8

רפרט

Deming, David. 2010. Science and Technology in World History, Vol. 2: Early Christianity, the Rise of Islam and the Middle Ages. McFarland., (pp. 112-177)

White, Lynn. Medieval Technology and Social Change. Oxford UP, 1966

Alexander Murray, Reason and Society in the Middle Ages (Oxford, 1985), 213-233.

David C. Lindberg, "Roger Bacon and the Origins of Perspectiva in the West," in Mathematics and Its Application to Science and Natural Philosophy in the Middle Ages, eds. E. Grant and J. E. Murdoch (Cambridge: Cambridge University Press, 1987) pp. 249-268.

ידע בימי הביניים א' – 

טכנולוגיות ושינויי חברה בימי הביניים – עליית הפיאודליזם

תרגומים הלוך ושוב – חזרת הידע אל העולם הלטיני

עליית 'בתי הספר' הכנסייתיים והתחלת המחקר הסכולסטי

צמיחת האוניברסיטאות מהמהפכה הקרולינגית ועד לסכולסטיות של ימי הביניים, מאפייניה של החשיבה הסכולסטית ועליית השילוב האריסטוטלי, תחומי הידע ויצירתם. מסדרי הנזירים ועיצוב הידע המדעי בימי הביניים.

סוגיות מרכזיות: מן הפרטים אל הכללים, נומינליזם ואידיאליזם, הביקורת התיאולוגית על אריסטו ופתיחת האפשרות ליצירת ידע חדש.

מהפכות טכנולוגיות והרנסנס המוקדם: חקלאות אוכפים, ומבנים חברתיים ופוליטיים.

9

רפרט

Deming vol. 2, pp. 112-139

Ann Blair, "Humanist Methods in Natural Philosophy: The Commonplace Book," Journal of the History of Ideas,  53:4, (1992), pp. 541-551

התרגום החוזר – פרוייקט התירגום אל השפות האירופאיות.

הרקע הפוליטי והתרבותי למדע החדש: שינוי הסדר המדיני-חברתי-דתי של ימי הביניים והרנסאנס, אמנות ומדע, שינוי במעמד המתמטיקה ברנסאנס האיטלקי, תרבות החצר ושינוי במעמד הסקרנות המדעית.

10

רפרט

Deming vol. 3, pp. 28-57

יוסף שורץ, מהמנזר אל האוניברסיטה, האוניברסיטה המשודרת, 1999

לידת האוניברסיטה 

הומניזם, הערצה וביקורתיות על ידע העבר; רעיון הקידמה 

יסודות החשיבה ההומניסטית – מהרנסנס המוקדם כפעילות 'מחוץ לבית הספר' (מפטררקה ואילך) ועד לעיצוב מחדש של הידע ברנסאנס ועליית מושג הקידמה.

11

רפרט

Yates, Frances. 2001. The Rosicrucian Enlightenment. 2nd edition. London: Routledge.  Pp. 262-293

William Eamon, “Technology as Magic in the Late Middle Ages and the Renaissance.”

Bern Dibner, Moving the Obelisks

סגנונות של חשיבה מדעית ברנסנס, וראשית המודרניות:

חשיבה אמבלמטית

'בדיחות הטבע', הקרנבל

מאגיה ויסודות החשיבה המדעית המודרנית

סגנונות של חשיבה מדעית ברנסנס: התיזה של ייטס: מאגיה, הרמטיציזם ומדע; אלכימיה ואמבלמות; מהפכת הדפוס.

12

רפרט

Eisenstein, Elizabeth L. "The Printing Press as an Agent of Change by Elizabeth L. Eisenstein." Cambridge Core, Sept. 1980, ch. 1 (pp. 3-43)

ווט, ל', 'עשיית ספרים בתקופת הרנסאנס - בית-הדפוס של פלאנטן באנטוורפן', זמנים, 7 (1982). עמ' 30-38

מהפכת הדפוס (גוטנברג), אנטומיה (ווסליוס)

מהפכות מדעיות בתקופת הרנסנס כוללות את האופן בו נתפס הגוף האנושי והצורה בה מידע מועבר משוכפל ומעובד.

זאת כחלק מןה מומנט הרחב יותר – טכנולוגית, חברתית ומדעית

13

רפרט

צבי מזא”ה: על הסיבובים של כדורי השמים, מגנס 2022

Pamela Long, Technology, Society, and Culture in Late Medieval and Renaissance Europe, 1300-1600.

.

המהפכה הקופרניקנית - אסטרומנומיה (קופרניקוס) 

וזליוס והמהפכה האנטומית; המהפכה הקופרניקנית ומשמעותה: טיכו וקפלר.

14

תיאור התוצר

משקל בציון הסופי

רפרט (בפרזנטציה ובכתב)

30% מהציון הסופי

עבודה מסכמת

60% מהציון הסופי

סיכומי מאמרים וניתוח

10% מהציון הסופי