בעד ונגד המתודה: גבולות ודרגות חופש בגישוש אחר הידע
בעד ונגד המתודה: גבולות ודרגות חופש בגישוש אחר הידע
ישראל בלפר | התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה
278611-01 | For and Against Method – The Limits and Freedoms of Knowledge Seeking
סוג הקורס: | הרצאה |
היקף נ"ז: | 2 |
שנת לימודים: | תשפ''ו |
סמסטר: | ב |
יום ושעה | ג 14:00-16:00 |
שעת קבלה: | בתיאום |
מייל מרצה: |
תיאור הקורס ומטרות למידה
תקציר הקורס:
הקורס עוסק בקצוות של השיטה המדעית, החלקים הלא מוסדרים של מערכות ידע, ברגעי המבוכה באשר לדרך הנכונה של ידיעה ופעולה. רגעים שאינם רק נקודות של ספק בין תקופות של וודאות ואוריינטציה, אלא משמשים כמוקדים להבנת המחקר המוכר והקביל. נקודות הקצה או השלבים המאתגרים של התפתחות גופי ידע הינם לא רק תופעות לוואי של אותן מערכות; הן נקודות תורפה וחוליות חלשות של החיפוש אחר אמת, והן גם הפנים הדינמיות של התפתחות ויצירתיות ביחסי האדם והעולם.
במהלך הקורס נסקור את מקומם של הגורמים, הסוכנים, מאפייני הלימינאליות, הגבולות והקצוות של הידע והטכנו-מדע שאינם זוכים בדרך כלל לטיפול באמצעות כלי הניתוח המוסדרים שבוחנים את התפקוד הרשמי של מערכות; ההתרחשויות של פריצת הסדר או אי הוודאות נתפסים לעיתים רבות כתופעה חולפת בדרך אל המחקר הסדיר או לחילופין כבעיות, ככשלים או אתגרים שיש להתגבר עליהם. זוהי הזדמנות להתבונן על הפן הבלתי מוסדר של ידע וייצוג, עם פוטנציאל יצירתי והרסני גם יחד.
רציונל, נושאים:
התפקוד של מוסדות וגופי ידע בחברה, באקדמיה, בפוליטיקה, במדע ובטכנולוגיה, מסתמך באופן מסורתי על הסדרה באמצעות תצורות שונות של היררכיה, סמכות, סדר, ורציונליות (בהתאם לעידן בו הם מתקיימים). תבניות אלה נחקרות בדרך כלל כשלעצמן ובירורן הוא מוקד מרכזי במחקר. אך יש למערכות אלה גם את השוליים, הפן הבלתי מוגדר, הקצוות הפרומים של המפות העתיקות (שם משוטטות המפלצות), איזורי הספר של כללי המשחק. במרחב המדעי ישנם תקופות המעבר בין תיאוריה לתיאוריה (בתיאור הפרדיגמנטי של קון) או בממשק שבין עולמות ידע שונים (בTrading Zones של גאליסון), בהם הקואורדינטות המוכרות אינן מספיקות בכדי לבסס התמצאות והבנה, אך כן מאפשרות לחפש אופציות חלופיות, דרגות חופש רעיוניות שאינן נגישות בדרך כלל ומרכזיות להתפתחות ולשגשוג המערכת.
נושאי הקורס
• המחקר המדעי כתהליך בעל אופי מורכב - שאיפה להסדרה וידע רציונליים עם התפתחות והתנהלות באופן מגשש ויצירתי (קוסטלר, פייראבנד).
• השאיפה לידע במדע הקלאסי והמודרני על גבולותיו, היעד של ידע מוחלט לעומת החלקיות והפגימות המובנית בכל הישג שכזה (במדע אריסטוטלי וכן במדע מודרני לפי פופר).
• הקטגוריות שבין אמת ושקר מפניה מזהיר הפילוסוף הארי פרנקפורט (Bullshit) והמשתמע מכך: אופציות חלופיות לבינאריות של הלוגיקה המערבית-אריסטוטלית. זו הינה מסוכנת מחד (עם שחיקת הקשב לאמת) אך גם פותחת דרגות חופש רעיוניות ומדעיות מאידך.
• תפקידם של הטריקסטרים (Tricksters) במסורת המיתית-ספרותית, הפילוסופית, הפוליטית והמדעית כגורם מערער שהינו גם משחרר ויוצר.
• גישות להתפתחות של גופי ידע, מושגים, האמינות של אלה והשינויים שלהם – במדע הקלאסי והמודרני.
מטרות/תוצרי הלמידה
ידע
- הלומדים יתארו את התפקיד של מוסדות ידע, סמכות, והיררכיה בהסדרת המחקר המדעי, וכן את חשיבותם של השוליים והקצוות הבלתי מוסדרים בתהליך היצירתי של יצירת ידע.
- הלומדים יגדירו מושגים מרכזיים כגון "טריקסטרים" (Tricksters), "אזורי סחר" (Trading Zones), ו"פריצת סדר" בהקשר של התפתחות מדעית ויצירת ידע.
- הלומדים יכתבו על המתח בין שאיפה לידע מוחלט לבין החלקיות והפגימות המובנית בכל הישג מדעי, כפי שבא לידי ביטוי במדע הקלאסי והמודרני.
מיומנויות
- הלומדים ינתחו את הדינמיקה של מעבר בין פרדיגמות מדעיות ואת האופן שבו תקופות של אי-ודאות וספק תורמות להתפתחות הידע המדעי.
- הלומדים יעריכו את התפקיד של גורמים מערערים (כגון ארכיטיפ הטריקסטרים) ואת הפוטנציאל היצירתי וההרסני הטמון בקצוות הבלתי מוסדרים של מערכות ידע.
תכנון מהלך השיעורים (כולל למידה פעילה):
מס' השיעור | נושא השיעור | קריאה/ |
1 | מבוא: העיון המוסדר – השאיפה, החלום והסהרורים. המדע מתואר לעיתים רבות כתהליך בעל מתודה. אך ההתפתחות המדעית עצמה (הן במדע המודרני והן בגלגולים קודמים שלו) דומה יותר לגישוש, או כפי שמתאר ארתור קוסטלר 'הליכת הסהרורי'. שילוב זה של החיפוש אחר רציונליות המתקיים באופן בלתי רציונלי הוא אחד מן האנטינומיות המכוננות והמרתקות של המדע. אחת הדמויות המערערות, קוראות התיגר היא זו של פול פייראבנד, תלמיד של פופר שבניגוד לרבו שעסק רבות בשאלת הdemarcation – היינו האבחנה בין ידע נצבר, מדעי, לבין מה שאיננו – הבהיר דווקא שאין כללים שכאלה ניתנים לניסוח. לא ניתן להישאר אדישים אליו – הוא מעצבן, מזעזע, משעשע, מצחיק ומורט עצבים עבור אלה שמתעניינים ברעיונות המדעיים. הוא ושכמותו – הדמויות שדרך המשקפיים שלהן נרצה לבחון את המערכות המוסדרות. https://www.youtube.com/watch?v=EUtzWMh1fro אמת (במימדיה השונים – היפה, הטוב, הצודק, הנכון) היא יעד נכסף שהמדע המודרני מוכתר כדרך המלך עבורה. אחת מן השאלות המרכזיות בפילוסופיה של המדע במאה ה20 היא – האם יש משהו יחודי למפעל המדעי המודרני שמבטיח את השגת האמת לגבי העולם? השיח המרתק בין פול פייראבנד ואימרה לאקאטוש בנוגע לקיומה העקרוני של מתודה, בדמותן שלresearch programs (לאקאטוש), או ההצהרה הקלילה והמתסכלת של anything goes (פייראבנד), הינו נקודת פתיחה עבורנו לגבי האופי הבלתי מוכרע של המערכת המדעית. ראיון עם לאקאטוש: ראיון עם פייראבנד: https://www.youtube.com/watch?v=EUtzWMh1fro לכל אחד מהם היתה משנה סדורה, מעמיקה ומאתגרת שקוראת תיגר על היסודות שלנו בהבנת האופן בו מדע מתקיים, שנוגעת לא רק לפילוסופיה של המדע ה'מכתיבה' למדענים את תקינות הפעולה שלהם. הם מרושתים היטב באספקטים ה'אקסטרנליים' של המחקר. שניהם מתיחסים אל הנקודה העיוורת, הפערים שביומרה למתודה. עבור לאקאטוש אלה אתגרים לשכלול המחקר. עבור פייראבנד אלה סמנים למרחב אחר לגמרי שבו מתרחשת הפעילות האמיתית. הקורס שלנו יעסוק במתח שבין אלה – במערכות שונות שפעם אחר פעם נושקות להיסטוריה של הרעיונות המדעיים. פרגמטיזם ופייראבנד | Fayerabend, Against method Koestler, Dreamwalkers Philosopher Imre Lakatos | Science and Pseudoscience | Ciência e Pseudociência | BBC Radio Talkhttps://www.youtube.com/watch?v=_YBrhzqKJWo |
2 | בולשיט (!) והסכנה שביציאה מן הבינאריות של אמת\שקר. הארי פרנקפורט על בולשיט וסכנותיו – היציאה מתיחום האמת והשקר מאיימת על האבחנה ביניהם וחותרת תחת החיפוש אחר אמת. בולשיט לשיטת פרנקפורט מערער על הציפיה שלנו מערך אמת. מרגיל אותנו לשאננות, רפיון או יאוש. לעומתו יש המדגישים את היכולת לבחון דברים לאו דווקא דרך ערך האמת הקשיחה, ומצביעים על השחרור שביציאה ממגבלות הדיכוטומיה של אמיתי ושקרי. ריצ'ארד פיינמן וחשיבה מחוץ לקופסא - crazy enough to work, אימוץ התוצאות המתמטיות ה'לא פיזיקליות'. ראו את התיקייה עם פרנקפורט – במיוחד את הניתוח שלו (יש שם גם את ממשיכיו והטוענים להיפוך). https://drive.google.com/drive/folders/1zHTqo_SibpcXTYxoyBoFR3CCWzTt7ex… במיוחד אנא ראו את ההרצאה שנתן ניל פוסטמן כמעט 20 שנה לפני הניתוח האנליטי של פרנקפורט את המילה, הרצאה למחנכים בה הוא משתמש במינוח בכמה דרכים. שימו לב לכך שאמנם פוסטמן בא לבקר משהו, להתריע בפני שחיקה או ערעור של השיח המשמעותי, אך חושב לשים לב מבחינתנו איזו סוג של סכנה מהווה הבולשיט, או ליתר דיוק מה הוא גוזר מחינוך לזיהויו. https://drive.google.com/file/d/1EFILsQuwyoPcpLEXdAo48UyEoRoiNUhg/view?… בחזרה ליסודות: במינוח של ההיסטוריה והפילוסופיה של המדע ניתן לתאר באופן חד כמו זאב בכלר את שני קצוות בספקטרום של החשיבה המוסדרת: הדדוקציה המושלמת והריקה, האינדוקציה היוצרת והשקרית. ישנו פוטנציאל הרמנויטי-פילוסופי נוסף מהסוג שמתאר אומברטו אקו, של צעד נוסף: ההיסק או השיח האבדקטיבי. | Frankfurt, Harry G. On Bullshit Gleick, Feinmann |
3 | מיתולוגיה וארכיטיפ ה– Tricksters המיתולוגיה והשתמעויותיה השונות, כגון ה'מדע הפרימיטיבי', המיתוס והריטואל. הנרטיב כולל בתוכו מערך כלשהו של סדר גניאולוגי, קוסמוגני, ומבטא מתח של קיום אנושי בעולם, ומציאות מקומו בסדר ההפכפך הזה. הדמות המתערבת במעגלי הסדר הזה, המתווכת בין המרחב הטבעי ומעבר לו, בין שלבים בקיום, סוכנת של כאוס אך גם של יצירתיות. הטריקסטר מאתגר ומאפשר את קיום המערכת. הוא לא ו דווקא חכם יותר – והופך למושא הבדיחה לא פחות מאלה שהוא חומד להם לצון. במובן זה יש בו כנות מלאה יותר מאשר למערכת הרצינית. מיתולוגיה מודרנית – 'סיפורי בדים' Tall Tales יש שהעלו את הרעיון שהטריקסטר של ימינו בתרבות הינו הנוכל. לפחות בדמותו הספרותית והקולנועית הואלא רק משיג את מטרותיו שלו אלא אירועים סביבו משתנים בין השאר בשל כך שהו 'משחק בכללים של עצמו' אבל גם מתליח לעובד בשוליים ובדלתות האחוריות של הכללים של המשחק המוכר. מה שמושך אותי לדמותם הינו אלה שנמצאים ממש על הגבול ומקבלים שם של נוכלים, יותר מאלה שתפיסתם היתה 'בלתי נמנעת' (כמו 'תפוס אותי אם תוכל'). כוונתי ליזמים שהשאפתנות והחלומות שלהם חורגים מתחום השאפתנות הרגילה. לדוגמא אנה דלבי https://www.imdb.com/title/tt8740976/ , שיכלה להיות סיפור ההצלחה הגדול ביותר בתחום האמנות והאופנה אך מרצה זמן בבית כלא על הונאה והתחזות. או אדם נוימן https://www.imdb.com/title/tt12005128/ https://www.imdb.com/title/tt11188154/ על הגבול בין גורו, יזם-על וראש כת (לדעת חלק ממבקריו), האם החזון שלמפרע נשפט ככישלון אכן היה כזה? תארלו לכם מה היו אומרים על סטיב ג'ובס אם אפל לא היתה ממריאה? | Bassil-Morozow, The Trickster and the System 2014 אנו נכנסים אל ארצו של הקויוטי, של אננסי ושל לוקי והרמס – דמות הטריקסטר במיתולוגיה. יש בתיקייה המשותפת חומרים מרתקים על הדמות הזו והמחקר שנעשה עליה https://drive.google.com/drive/folders/1V8T1Zi8sgRN_dQwv-yPMZKNOijTpIg5… אני ממליץ מאוד על הספר הבא, הסוקר את גלגוליו המעניינים של דמות הטריקסטר במיתולוגיות שונות לאורך ההיסטוריה: https://www.amazon.com/Trickster-Makes-This-World-Mischief/dp/0374532559 לשם ההתרשמות, הנה המבוא (של מייקל שבון) https://www.dropbox.com/scl/fi/nhd4pfo69ty6mnracla81/Trickster-Makes-Th… ופרק המבוא של לואיס הייד https://www.dropbox.com/scl/fi/987z8qagdtlux6q1kdrnc/Trickster-Makes-Th… |
4 | הפילוסופיה היוונית – ה'שועלים' בפילוסופיה, סופיסטנים וסוקרטס – ה'זבוב העוקץ' נקודת מבט של טריקסטר על הפילוסופיה היוונית: סטיב פולר והפילוסופיה של הרעיונות. פולר שואל את ה'שועלים' מהמטאפורה המפורסמת של ישעיהו ברלין (רעיון מרכזי לעומת מערך של רעיונות משלימים). שועלים: אצל של פולר, "שועלים" הם הוגים המתאפיינים בגישה הבינתחומית והאינטגרטיבית שלהם. הם מסתמכים על מקורות, רעיונות ונקודות מבט שונות כדי לטפל בבעיות מורכבות ורב-גוניות. שועלים פתוחים יותר למספר נקודות מבט ונוטים לסנתז רעיונות מתחומים שונים. הם ניתנים להתאמה ורב-תכליתיות בחשיבתם, ולעיתים קרובות עוסקים במסורות אינטלקטואליות מרובות. אריות: מצד שני, "אריות" הם הוגים מסורתיים ומתמחים יותר. הם קשורים לאסכולה מסוימת או מסורת אינטלקטואלית ונוטים להתמקד ברעיון או גישה מרכזית אחת. אריות נוטים פחות לשלב רעיונות ושיטות מתחומים אחרים ולעתים קרובות הם מושרשים יותר במסגרות הפילוסופיות או המדעיות שלהם. ההגנה של פולר על הסופיסטים (פלורליזם, חשיבה ביקורתית, פרגמטיזם מוקדם) היא חלק מהטיעון הרחב יותר שלו לגבי החשיבות של התחשבות במסורות ובנקודות מבט אינטלקטואליות חלופיות. לטענתו, מסורת הפילוסופיה נשלטה לעתים קרובות על ידי דרך חשיבה מסוימת, ועל ידי בדיקה מחודשת של הרעיונות והתרומות של הסופיסטים, נוכל לקבל הבנה מקיפה וניואנסית יותר של תולדות הרעיונות. כפי שעלה במפגש השבוע, אחת מן הקבוצות המככבות באתונה בגדולתה, בשוק הדעות הפורה בו נפגוש גם את (סוקרטס אפלטון ואריסטו) ,היא החכמים=סופיסטנים. הם חשובים במיוחד בתקופה האחרונה בשל הפער שמודגש אצלם בין היכולת להוכיח ולדון ובין האמת. הם מקבלים שם רע מאוד - ביחוד בגלל סוקרטס ואפלטון שבחתירתו לאמת ראו אותם כמערערים ודמויות בעייתיות במיוחד. אבל כפי שהוזכר – האם אין בכך מידה גדושה של BS? ראו משהו חביב וקצר על סופיסטנים שמאיר דברים באור קצת יותר מורכב מאשר התיאור הסטנדרטי שלהם כ'להטוטני מילים גרידא' - https://youtu.be/MUKRbKjH4kA ולמה זה רלוונטי במיוחד היום? האופי של דיון בו אמת (מוסרית, מדעית וכו') היא עצמה תוצר ואפקט - במקום שאיפה נאצלת וראשונית, הינו כיוון שהתפתח אצל הוגים כמו ניטשה ולאחר מכן אנשים כגון ברונו לאטור 'הכו על חטא' בשנים האחרונות על כך שהם איפשרו עירעור שכזה, בין השאר בתוך תחום חקר המדע. לעומת זאת דמות שאירחנו בשנתיים האחרונות בקולוקוויום של התכנית - סטיב פולר - מעניין במיוחד בהקשר זה כיון שהוא קורא לא לחשוש מן העולם שלהם. ראו את המפגש שקיימנו בעבר בקולוקוויום עם סטיב פולר https://youtu.be/JXZEUSPTO1I?t=239 – שהספר שלו מצורף בתיקייה המשותפת. ברשותו, כמובן. פולר מייצג את העמדה שדווקא רואה את החיובי שבלהצטרך להתמודד עם מישהו כמו טראמפ בויכוח. זה חושף צדדים שיש לחדד באופן בו אנחנו חוקרים ומגיעים לאמת. אמנם ההקלטה באורך של כמעט שעתיים – אבל המלל המרכזי הוא כ45 דקות. כמובן שמומלץ גם לשמוע הדיון עוסק במצב הנוכחי. | Fuller, “Post-Truth,” Serious Science, 2017. Steve Fuller https://youtu.be/vDBZGf4Zblg?t=1989 https://www.youtube.com/watch?v=M4Rwca7k_Fs https://www.youtube.com/watch?v=RKDEAFYhPm8. Sophists – win the game on a first-order level, the object level. Second order – the rules of the game, the conditions of play (Plato – a monopolist) Before Plato – there is no Truth Regime. Plato determines the second-rder level |
5 | מה לאריסטו ולעיסוק שלנו ב'נקודה העיוורת', בחוסר שבתבנית המושלמת של הפילוסופיה והמדע? הלא אריסטו הוא-הוא השאיפה לחקר אופף-כל, הסדרת העיון בכל נושא ונושא. אריסטו והחיפוש אחר 'על הקומדיה' האפשרות לחקר הטעות, הלא-מופשט אך עדיין בעל משמעות. יתכן אף לתיאור שהוא הוא טעות – טעונת תוכן. ה"פואטיקה" של אריסטו, מיצירותיו המפורסמות, התמקדה בעיקר בטרגדיה. עם זאת, יש חוקרים הסבורים ש"פואטיקה" שלו כללה במקור גם ספר על קומדיה, שאבד. הגילוי מחדש של ה"פואטיקה" בימי הביניים המאוחרים והרנסנס, כאשר טקסטים עתיקים התגלו מחדש ותורגמו, החזירו לאור הזרקורים. עם זאת, הקטעים על קומדיה נותרו חסרים. הספר החסר של אריסטו נמצא במרכז העלילה של 'שם הורד' של אומברטו אקו. העיסוק של המורה הגדול לחשיבה, במה שהינו שקרי אך מבטא אמת, הינו מסוכן בעיני שמרן הידע הימי-ביניימי בשל הפוטנציאל שלו להשפיע על הידע המוסדר באשר הוא. דרך תעלוליו של הבלש ויליאם מבאסקרוויל במציאת הספר, נכיר את האינטלקטואליות שמעבר לזייפנות - 'איך לדבר על ספרים שלא קראתי' – פייר ביארד והספריה האינסופית. למי שמתעניין, זו הזדמנות לקרוא את יצירת המופת של אומברטו אקו – 'שם הורד' https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=399932 שיצאה גם כסרט (שון קונרי וכריסטיאן סלייטר) https://www.imdb.com/title/tt0091605/ ולא מזמן גם כמיני-סדרה עשויה היטב (ג'ון טורטורו כויליאם!) https://www.imdb.com/title/tt7572868/ ספוילר קטן – זה קשור לספר האבוד של אריסטו אבל גם לחזון של פתיחת הרנסנס ואף המהפכה התרבותית והמדעית שבאה עימה. ואיך כל זה קשור לספר של פייר ביארד "איך לדבר על ספרים שלא קראת"? | Janko, Richard. Aristotle on Comedy, 2002 Bayard, Pierre. How to Talk About Books You Haven't Read |
6 | השאיפה לשפה המושלמת – ייצוג, ביטוי, ייצור החיפוש אחר שפה מושלמת, אחר ייצוג שלא יהיה בו פער בין המפה והטריטוריה, הינו גם חלק מהמיתתוס של השפה הקדמונית של הבריאה, וגם החזון ההיפר-רציונלי של החישוביות המושלמת. בדרך נאבקים על זהויות לאומיות, אוטופיה נאיבית, ומתכנסים כיוונים מפתיעים של בניית ידע ופרשנות. | Eco, Serendipities, 1999 |
7 | היסטוריה של רעיונות ותרבות – משחק, קרנבל, מיפוי וטבע חומד לצון – ממשחקיו והיתוליו של הטבע (אצל לוקיאנוס), האדם המשחק של ימי הביניים ואחריהם (הויזינגה והאדם המשחק - https://drive.google.com/drive/folders/1CIp7f6E5l_6pvPDraDFUM4VFKmchO_l…), והקרנבל (בכטין והמאמרים של פינדלן https://drive.google.com/drive/folders/1CzSV2DGH0E5uMVbbcYGa3227qGTva-Y…) בתרבות ובחברה, קוי מתאר שונים משמשים לציור אופי פחות רציני של הטבע. זאת לא כסתירה של השאיפה לעמוד על סודותיו אלא דווקא כדרך נוספת לראות צדדים משמעותיים שלו. זאת כחלק מן החתירה האנושית להשגת תבנית שאיננה בהכרח מושלמת ומסודרת בכל צדדיה. הגילוי של עולם חדש הציף אל פני השטח הן את השאיפות והן את הבעייתיות שבהן, במיוחד דרך היצירה של מפת ה- The Foolscap Map המבודחת-עצובה בעת החדשה. | Huizinga, Homo Ludens, 1955 Findlen, 1990, 2006 Turnbull, Masons, Tricksters and Cartographers, 2000 |
8 | "בשבח הסכלות" – ארסמוס בחיפוש אחר מוזה אחרת. החיבור הסאטירי שנכתב על ידי הומניסט הרנסנס ההולנדי ארסמוס מרוטרדם (1511) השפיע משמעותית על המודרניות, ולא רק על תחום הספרות והפילוסופיה אלא גם על החשיבה המדעית המודרנית. ליצירתו מאפיינים שבאופן מפורסם תרמו למודרניות ולמדע המודרני, כגון ביקורת על סכולסטיות (בעקיפין גישה פתוחה וביקורתית יותר לידע, שהייתה חיונית להתפתחות המדע המודרני), קידום ההומניזם הצפוני ברנסנס (שילוב של הקלאסיקות והתבונה, הביקורת וחקר הטקסטים הקלאסיים); קידום הספקנות כלפי סמכות ומסורת, הלך רוח שהיה מכריע לפיתוח החשיבה המדעית המודרנית. אפילו הסגנון הרטורי השנון והסאטירי, שעזר להפוך רעיונות מורכבים לנגישים יותר לקהל רחב יותר. כל אלה הביאו להשפעה על הוגים מאוחרים יותר, כמו רנה דקארט ופרנסיס בייקון. אך באופן בסיסי עוד יותר, האיוולת אותה מעודד\מבקר ארסמוס היא היא חלק משבירת התבנית המתמשכת המתלווה לסוג של ביקורת עצמית וענווה כלפי המציאות, יחד עם השאיפה לידע שפורץ את גבולות המקובל והמתכתב עם ידידיו האוטופיסטים (מור) בשאיפה אל הטוב הבלתי אפשרי. | Erasmus, Praise of Folly |
9 | מושגים מתהפכים – אובייקטיביות מושג האובייקטיביות מככב במיוחד במדע המודרני, אך כפי שמראים דסטון וגליסון, זהו מושג בעל מסלול משל עצמו, המביא לעיתים להיפוך מלא של המשמעות, עבור אמנים ומדענים. החזון של רציונליות שנשען על אובייקטיביות, גם הוא עובר אבולוציה ונושא תכנים שחשוב להכיר במהלך תולדות המדעים. תורות קונספירציה נכנסות לתמונה דווקא כתבנית רציונלית המספקת פרדוקסלית יציבות של החוקים השולטים במציאות ובחיינו. יש בתורות הקונספירציה המודרניות אלמנט של חוסר התפשרות, של דרישה עקשנית לפשר ולחלוקה ברורה של רע וטוב, חזק וחלש. | Galison, Objectivity Conspiracy Theories Seriously, 2019 |
10 | רציונליות ופסאודו-מדעים המדע המודרני מטיל צל ארוך, של נסיונות אמיצים לידע המנסים בכל כוחם להיות מדעיים אך נידונים כפסאו-מדע (פרנולוגיה, אאוגניקה), או ענפים 'לקויים' של מדעים 'מכובדים' (N-Rays , היתוך קר בשנות השמונים). משלול התפתחות המדעים המודרניים, גם השאיפה לסוגים מגוונים של הגעה אל ידע ותצורות מגוונות שלו נזנחות לטובת מודל מכניסטי-מתמטי המתכחש ליסודות הפחות רציונליים שבחשיבה המדעית, בעברו האזוטרי ואף בפרקים רומנטיים והוליסטיים של התפתחויות מדעיות של ממש. הצללים האלה של החשיבה המדעית. פרנסיס גלטון עם היוזמות ההיפר-רציונליות שהכניס לניהול חברתי ולחשיבה סטטיסטית, מייצג צומת מרתקת של הרציונליות הבטוחה בעצמה יתר על המידה. | Shermer, The Believing Brain, 2012 Freiman, The Philosophy of Taking |
11 | מדע מודרני א' – ידע בעל זכות בכורה? מדע, טכנולוגיה וחברה היסודות של זכות הבכורה של הידע המדעי לפי פופר ובהיסטוריה של נסיגה מהוודאות הקלאסית. דרישת ההפרכה והמודלים המדעיים השבירים-מראש מהווים חותם של הרבה ממה שהתרחש במדע המודרני. אז למה זה מפריע לפייראבנד? מה ההצעה שלו של 'נגד המתודה' מביאה במיוחד כתלמיד של פופר? | Fayerabend, Against method Koestler, Dreamwalkers |
12 | מדע מודרני ב' – עוצמת הידע החלש – מסלול של קידמה וניצולו הידע המדעי המודרני הוא כפי אמשר קארל סייגן ה'נר בעולם רדוף שדים', ההישג המופלא שבהתארגנויות האנושיות, אך הוא פגיע בהרבה משנדמה לאור השגיו, כפי שמראה נטלי אורסקס. קשה מאוד להצדיק בעיני מבקריו את מקור הסמכות שלו, דווקא בעידן של הצלחות חסרות תקדים. יתר על כן, אינטרסים כלכליים ואי-רציונליים יודעים למנף את היסוד המשמעותי של המדע – הנסיגה מיומרה לידע מוחלט – לטובתם שלהם. | Oreskes, Merchants of Doubt |
13 | דיון בפרוייקטים של התלמידים | |
14 | בעד ונגד המתודה - המורשת של פייראבנד ולאקאטוש במרחבים של תיאוריה מדעית (מגבלות החיפוש אחר תיאוריה) במיוחד בעידן של בינה מלאכותית. | For and Against Method |
*ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה
ציון סופי
תיאור התוצר | משקל בציון הסופי |
עבודת אמצע | 30% מהציון הסופי |
עבודה מסכמת | 70% מהציון הסופי |
דרישות הקורס
מטלות אותן יש להשלים במסגרת הקורס: עבודת אמצע, עבודה מסכמת
מטלת אמצע הקורס – פרזנטציה\מטלת כתיבה.
מטלת סוף הקורס – עבודת בית.
דרשת נוכחות של 80% מן השיעורים
דרישות קדם
אין
ביבליוגרפיה: תכנים לקריאה, צפיה והאזנה (רצוי עדכני)
Bassil-Morozow, Helena, The Trickster and the System. Routledge, 2014
Bayard, Pierre. How to Talk About Books You Haven't Read. Bloomsbury USA, 2009,
Brahms Yael, Philosophy of Post-Truth, INSS
Christensen Paul, In Praise of Bluffing, The Antioch Review, Vol. 57, No. 2, Essays: Personal & Political (Spring, 1999), pp.188-201
Christensen Paul, sees the malady in quasi-mystical terms:
Eco, U. (1999). Serendipities: Language and Lunacy. Harvest.
Erasmus, Desiderius, et al. Praise of Folly and Letter to Maarten van Dorp (Penguin Classics). Penguin Classics, 1994,
Frankfurt, Harry G. On Bullshit. Princeton UP, 2005
Fredal James, Rhetoric and Bullshit, College English, Vol. 73, No. 3 (January 2011), pp. 243-259
Findlen, Paula. "Jokes of Nature and Jokes of Knowledge: The Playfulness of Scientific Discourse in Early Modern Europe on JSTOR." Renaissance Quarterly, vol. 43, no. 2, 1990, pp. 292-331
Findlen Paula, Between Carnival and Lent: The Scientific Revolution at the Margins of Culture, In (Editors): James B. Collins Karen L. Taylor, Early Modern Europe: Issues and Interpretations, 2006
Fuller Steve , Post-Truth: Knowledge As a Power Game (London: Anthem Press, 2018)
Fuller Steve,” Virtual Futures Salon, August 23, 2018
Hardcastle & Reisch (eds.). Bullshit and Philosophy. Chicago: Open Court, 2006
Harford, 2016. How Politicians poisoned statistics.
Huizinga, J. (1955). Homo Ludens: A Study of the Play-element in Culture. Beacon Press.
Ivanković Viktor , Steering Clear of Bullshit? The Problem of Obscurantism, Philosophia 44(2)
Janko, Richard. Aristotle on Comedy: Towards a Reconstruction of Poetics II. Bristol Classical Press, 200
Johnson Andrew, A New Take on Deceptive Advertising: Beyond Frankfurt's Analysis of 'BS', Business & Professional Ethics Journal, Vol. 29, No. 1/4 (2010), pp. 5-32
Koestler, A (1994). The Act of Creation. Dell/ Laurel, New York, NY.
Machiavelli, The Prince. Introduction by Tim Parks. Penguin Classics, London2009
Martin Mike W., Bad Faith, The Cambridge Dictionary of Philosophy, 2nd Edition, Robert Audi, 1999
McIntyre Lee , Post-Truth, London and Cambridge: MIT Press, 2018
Mears, Daniel P. “The Ubiquity, Functions, and Contexts of Bullshitting.”
Freiman, Ori. 2019. “The Philosophy of Taking Conspiracy Theories Seriously.” Social Epistemology Review and Reply Collective 8 (9): 51-61
Journal of Mundane Behavior 3.2 (2002): 223–56. Web. 9 July 2010.
Mukerji Chandra, Bullshitting: Road Lore among Hitchhikers, Social Problems, Vol. 25, No. 3 (Feb., 1978), pp. 241-252
Oreskes N, Conway E, Merchants of doubt. Bloomsbury, New York2010
Postman Neil, Bullshit and the Art of Crap-Detection, Paper, Delivered at the National Convention for the Teachers of English [NCTE], November 28, 1969, Washington, D.C.
Shermer, Michael. The Believing Brain: From Ghosts and Gods to Politics and Conspiracies---How We Construct Beliefs and Reinforce Them as Truths. St. Martin's Griffin, 2012
Turnbull, D. (2000). Masons, Tricksters and Cartographers (Studies in the History of Science, Technology & Medicine). Routledge.
אפלטון,פיידרוס, תרגום י' ליבס , כרך ג , שוקן , ירושלים ותל אביב תשל"ה, עמ' 427-351
אקו אומברטו, שם הורד, זמורה ביתן 1987
דרידה ז'ק, בית המרקחת של אפלטון, תרגם: משה רון, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2002.
סגל, ר (2007). תיאוריות של מיתוס. תל-אביב: רסלינג, מבוא, עמ' 7-17.
לינקים ומשאבים אונליין:
"The Trickster: Medicine's forgotten character." Www.hgi.org, 25 Jan. 2022, www.hgi.org.uk/resources/delve-our-extensive-library/resources-and-techniques/trickster-medicines-forgotten. |
Frankfurt |
לינק | תיאור | |
Stanford Encyclopedia of Philosophy - Imre Lakatos | ערך מקיף על אימרה לאקאטוש, המתאר את תרומתו לפילוסופיה של המדע, במיוחד את מתודולוגיית התוכניות המחקריות המדעיות (Scientific Research Programmes). הערך דן בהשפעתו של קארל פופר, בהקשר ההגלי-מרקסיסטי שלו וביחסיו עם פייראבנד, כולל ביקורתו של פייראבנד על מתודולוגיית לאקאטוש כ"אנרכיזם במסווה". מתאים לסטודנטים המעוניינים בהבנה מעמיקה של רעיונותיו. | |
Paul Feyerabend - Stanford Encyclopedia of Philosophy | plato.stanford.edu/entries/feyerabend/ | ערך מפורט על פול פייראבנד, המתמקד בתרומתו לפילוסופיה של המדע, במיוחד בספרו Against Method ובגישתו ה"אנרכיסטית" למדע ("Anything Goes"). הערך דן ביחסיו עם לאקאטוש, בהשפעתו על הסוציולוגיה של הידע המדעי ובביקורות על גישתו. מצוין למחקר אקדמי על המורשת הרעיונית של פייראבנד. |
For and Against Method - University of Chicago Press | press.uchicago.edu/ucp/books/book/chicago/F/bo3644936.html | דף הספר For and Against Method, הכולל הרצאות של לאקאטוש על המתודה המדעית והתכתבות בינו לבין פייראבנד (1968–1974). הספר משקף את הוויכוחים הפילוסופיים ביניהם ואת הידידות האינטלקטואלית שהובילה לAgainst Method של פייראבנד. חיוני להבנת המורשת המשותפת שלהם. |
Feyerabend and Lakatos - SpringerLink | link.springer.com/chapter/10.1007/978-3-031-71775-8_2 | פרק מספר שפורסם ב-2024, הבוחן את היחסים האינטלקטואליים בין פייראבנד ולאקאטוש, כולל התכנון המשותף לכתיבת For and Against Method. הפרק דן בהשקפותיהם המשלימות והמתחרות על פרקים בהיסטוריה של המדע, כגון ביקורתם על ניוטון, ומציב את לאקאטוש כרציונליסט מול האנרכיזם של פייראבנד. |
PhilPapers - Imre Lakatos and Paul Feyerabend | philpapers.org/s/Imre%20Lakatos%20Paul%20Feyerabend | דף בפלטפורמת PhilPapers המציג מאמרים וסקירות על עבודותיהם של לאקאטוש ופייראבנד, כולל ביקורות על For and Against Method. המשאב מאפשר גישה למקורות אקדמיים עדכניים על המורשת הרעיונית שלהם, עם דגש על ויכוחיהם בנושא המתודה המדעית. |
Weird Fallibilism: Feyerabend, Lakatos, and Justified True Belief | pdcnet.org/eip/content/eip_2022_0059_0003_0465_0482 | מאמר מאת גרהם הרמן הבוחן את מחויבותם של פייראבנד ולאקאטוש לפליביליזם (Fallibilism), תוך השוואת גישת לאקאטוש לתוכניות מחקר מתקדמות מול הספקנות של פייראבנד. המאמר מדגיש את ההבדלים ביניהם לגבי התקדמות מדעית ומציע פרספקטיבה על מורשתם. |
Killing Time by Paul Feyerabend - Open Library | openlibrary.org/works/OL3267142W/Killing_Time | דף האוטוביוגרפיה של פייראבנד, Killing Time, המתאר את חייו, יחסיו עם לאקאטוש ופופר, ואת התפתחות רעיונותיו. הספר משקף את אישיותו הלא-קונבנציונלית ואת ביקורתו על המדע הממוסד, ומספק תובנות על השפעתו התרבותית. |
Lakatos, Imre - University of Chicago Press | press.uchicago.edu/ucp/books/author/L/I/au5952772.html | דף מחבר של לאקאטוש באתר University of Chicago Press, המציג את ספריו, כולל Proofs and Refutations וFor and Against Method. הדף מדגיש את תרומתו לפילוסופיה של המתמטיקה והמדע ואת שיתוף הפעולה עם פייראבנד, ומתאים כנקודת מוצא למחקר על מורשתו. |
ותרת | לינק | תיאור |
