אירוע לכבוד הספר של אורן הרמן ״מטאמורפוזות״ | התוכנית למדע, טכנולוגיה וחברה

מה קורה כשזחל מתמוסס ונולד מחדש כפרפר?

ואיך זה קשור לזהות שלנו, לאמנות, לפילוסופיה… ולחיים עצמם?

ביום חמישי ה-19.2.25 ערכנו לערב מיוחד לרגל צאת ספרו של אורן הרמן ״מטאמורפוזות״.

הערב נערך בשיתוף פעולה עם ת״א תרבות קריית המלאכה.

מתוך ההזמנה לאירוע:

מטמורפוזה היא אחד מפלאי הביולוגיה אבל גם אחת מחידותיה הגדולות. להפוך לפרפר, זחל מתמוסס בתוך הגולם, ובונה מוח, כנפיים ורגליים חדשים לגמרי. אבל פרפרים אינם לבד: שלושה רבעים ממיני בעלי החיים עוברים מטמורפוזות דרמטיות. למה יצורים חייבים להיפרם ולהתעצב מחדש כדי להפוך למי שהם? הוגים מאריסטו ועד דרווין עסקו בשאלה הזו, והיא ממשיכה לרתק מדענים היום. אבל לצידם, גם סופרים ואמנים ופילוסופים מאובידיוס דרך רומי ועד ריכרד שטראוס מצאו במטמורפוזה כר פורה ליצירה ואתגר עמוק, בעודם שואלים שאלות על זהות והוויה. לרגל צאת ספרו של אורן הרמן, ״Metamorphosis: A Natural and Human History״, עודד רכבי שוחח עמו על המשמעויות השונות של המושג ״שינוי״, בביולוגיה בפילוסופיה ובאומנות, וגם בחיים של כל אחד מאיתנו.

אורן הרמן הוא חוקר וסופר ישראלי, פרופסור בתוכנית למדע טכנולוגיה וחברה באוניברסיטת בר אילן, ועמית בכיר במכון ון ליר ובמכון מקס פלנק להיסטוריה של המדעים בברלין. ספריו עוסקים בשאלות יסוד באבולוציה ובאספקטים היסטוריים ופילוסופיים של המדע, וזכו בפרסים בינלאומיים. אורן גם כותב ספרי ילדים, ועומד בראש החממה למדע ויצירה במכון ון ליר, המשמש הבית הארצי ליוצרים ויוצרות ממדיומים שונים העוסקים במדע לילדים ונוער.

עודד רכבי הוא מדען ישראלי, פרופסור לביולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וחוקר במחלקה לנוירוביולוגיה ובבית הספר סגול למדעי המוח. מחקרו עוסק באפיגנטיקה, תורשה בין־דורית ותפקידם של RNA קטנים בהעברת מידע ביולוגי בין דורות, תוך שימוש בתולעת המודל C. elegans. עבודותיו פורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים וזכו להכרה בינלאומית, והוא פעיל גם בפיתוח כלים חדשים לשיפור תהליכי מחקר, קריאה ביקורתית וכתיבה מדעית.