יהודים ומדעים – מבט היסטורי
יהודים ומדעים – מבט היסטורי
ישראל בלפר | התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה
278140-01 |Jews and Sciences – a Historical Perspective
סוג הקורס: | הרצאה |
היקף נ"ז: | ___2 |
שנת לימודים: | ___ תשפ"ז |
סמסטר: | ___ |
יום ושעה | ___ |
שעת קבלה: | ___ |
מייל מרצה: | |
קישור לאתר למדה: | ___ |
תיאור הקורס ומטרות למידה
תקציר הקורס
קורס זה עוסק ביחסים ההיסטוריים, החברתיים והאינטלקטואליים בין יהודים לבין פרקטיקות, מוסדות ושפות של ידע מדעי, מן העת העתיקה ועד העידן המודרני. הקורס מתמקד ביהודים כקבוצות היסטוריות קונקרטיות הפועלות בתוך הקשרים תרבותיים, פוליטיים ומוסדיים משתנים, ובמדעים כפעילויות אנושיות המעוצבות על ידי נסיבות חברתיות, דתיות וכלכליות. בהקשרים אלו ישנן זוויות שונות ליחסים אלה – התנגשות והתמזגות של תרבויות; מגעים בין עולמות ידע והפעילות של יהודים כמתווכים; הטמעה של גופי ידע אל פרקסיס הלכתי ותמונת עולם מחשבתית. אחד מן היעדים המרכזים הינו ההרחבה מעבר לנרטיבים של הרמוניה או קונפליקט.
הקורס בוחן כיצד יהודים השתלבו, תווכו, התנגדו ותרמו לפרויקטים מדעיים שונים בתקופות ואזורים מגוונים: מן המדע ההלניסטי והאסלאמי, דרך אירופה הנוצרית של ימי הביניים והעת החדשה המוקדמת, ועד למדע המודרני והעכשווי. נדון בדמויות, קהילות ורשתות ידע, ונבחן את המארג של מעמד משפטי, לשון, חינוך, דת ומוסדות ושזירתו עם היחס וההשתתפות של יהודים במדעים.
מתוך שילוב של היסטוריה ופילוסופיה של המדע (HPS), מדע־טכנולוגיה־חברה (STS), והיסטוריה אינטלקטואלית יהודית, נעסוק בשאלות כגון:
כיצד תורגמו ונקלטו ידע מדעי בתוך מסגרות יהודיות? באילו תנאים יהודים שימשו כמתווכים של ידע בין תרבויות? כיצד השפיעו ההלכה, המסורת והזהות הקהילתית על היחס למדע, וכיצד השפיע המדע על תפיסות של סמכות, אמת ופרשנות בתוך העולם היהודי? כיצד העולם המודרני ואופי צורת החיים של יהודים שונים מתבטאת ביחסם עם המדעים והחברה?
חלקים מיוחדים בקורס יוקדשו למקרי מבחן כגון: יהודים במדעים של העולם האסלאמי; רפואה, אסטרונומיה ומתמטיקה במסגרות יהודיות בימי הביניים; יחס הקהילות השונות של יהודים למדע בעת החדשה המוקדמת או בתקופת האמנסיפציה; היחס של מדע וטכנולוגיה עם עולם המחשבה וההלכה.
באמצעות קריאה בטקסטים היסטוריים, ניתוח מקרי מבחן, ודיון תיאורטי, הסטודנטים יפתחו הבנה מורכבת של האופן שבו ידע מדעי וזהות יהודית עוצבו זה לצד זה בהקשרים היסטוריים מסוימים, וכיצד יחסים אלו מאירים שאלות רחבות על ידע, תרבות ושייכות בעולם המודרני.
מטרות/תוצרי הלמידה
ידע
הסטודנטים יתארו אפיזודות היסטוריות מרכזיות שבהן יהודים פעלו בתוך מסגרות מדעיות וטכנולוגיות שונות, תוך הבחנה בין מדע תיאורטי (כגון אסטרונומיה, רפואה עיונית, פילוסופיה טבעית) לבין טכנולוגיות ויישומים מעשיים (כגון מכשור רפואי, לוחות אסטרונומיים, טכנולוגיות דפוס), ויבינו כיצד ההבחנה ביניהם השפיעה על דפוסי קבלה, שימוש והתנגדות.
הסטודנטים יבינו את ההבחנה בין ידע תורני עיוני ומחשבתי (כגון פרשנות, פילוסופיה יהודית, תיאולוגיה) לבין פסיקת הלכה כפרקטיקה נורמטיבית ומוסדית, ויבחנו כיצד ידע מדעי וטכנולוגי חדר אל אחד התחומים, לשניהם, או רק לאחד מהם, בהקשרים היסטוריים שונים.
הסטודנטים יזהו כיצד המפגש בין מדע תיאורטי, טכנולוגיה, מחשבה תורנית והלכה יוצר מערך מורכב ולא סימטרי, שבו ידע יכול להיתפס כלגיטימי ברמה העיונית אך בעייתי ברמה המעשית, או להפך, וכיצד הבחנות אלו עיצבו עמדות יהודיות כלפי מדעים בתקופות שונות.
הסטודנטים יכירו מסגרות מושגיות המאפשרות לנתח מדע וידע תורני לא רק כתכנים אינטלקטואליים ורעיוניים אלא כפרקטיקות חברתיות, מוסדיות ונורמטיביות, המופעלות בהקשרים של סמכות, קהילה וקבלת החלטות.
מיומנויות
הסטודנטים ינתחו מקורות היסטוריים וטקסטואליים תוך הבחנה שיטתית בין רמות ידע שונות: בין תיאוריה ליישום, בין מחשבה תורנית לפסיקה הלכתית, ובין דיון אינטלקטואלי לבין פרקטיקה מוסדית או טכנולוגית.
הסטודנטים יעריכו מקרי מבחן שבהם ידע מדעי התקבל או נדחה באופן דיפרנציאלי — למשל, קבלה של מדע תיאורטי לצד הסתייגות מטכנולוגיה, או אימוץ טכנולוגי ללא אימוץ מלא של ההנחות התיאורטיות — וינתחו את ההיגיון ההיסטורי והחברתי שמאחורי הבחנות אלו.
הסטודנטים יפתחו יכולת לנסח טיעון אנליטי מבוסס־מקרה המדגים כיצד יחסי יהודים ומדעים אינם מתנהלים בציר בינארי של “קבלה” או “דחייה”, אלא בתוך מערך רב־שכבתי של הבחנות, תרגומים והכרעות נורמטיביות.
הסטודנטים ינתחו באופן ביקורתי מודלים היסטוריוגרפיים כלליים או פרשיות ממוקדות.
תכנון מהלך השיעורים (כולל למידה פעילה):
מס' השיעור | נושא השיעור | דוגמאות ומקורות ראשוניים | קריאה נדרשת |
1 | "יהודים ומדעים” – עולמות הידע והתרבות של יהודים בין מהויות מופשטות לקבוצות, מוסדות ופרקטיקות | איגרת רב שרירא גאון (אוצר הגאונים) ; קונטינגנטיות היסטורית | עפרון (2007) אבו-הרשקוביץ (2022) |
2 | 'היא חכמתכם ובינתכם...' מדע יהודי קדום (?), אלכימאים רופאים ובוראי עולמות גלגולי מיתוס מוצא החכמות. | גלגל חוזר ומזלות עוברים (פסחים) | Ben-Dov (2014) בר-אילן (2911) Reed (2007) מלמד (2010) |
3 | "...שלא ילמד אדם את בנו יוונית" – תרבויות משתלבות ומתחרות. הלכה כפרקטיקה נורמטיבית וכגוף ידע; מדע תיאורטי, טכנולוגיה וטכנו-מדע | שווקים תיאטראות, קרקסאות (שבת כ''ג) | ברויאר (1978) הלוי (1972)
|
4 | יהודים כמתווכי ידע (העולם ההלניסטי, הססאני והמוסלמי): תרגום, פרשנות, רפואה, אסטרונומיה. הבחנה בין אימוץ ידע תיאורטי לשימוש מעשי | תולדות רשב"א וטריפה אבן עזרא, ר' אברהם בר חייא נשיא, רלב''ג | Ferre (2012) Gomez-Aranda ) 2008( אשל (2023) |
5 | הנשר הגדול והגוזלים ר' משה בן מימון והוראת הנבוכים. הרמוניזם, מחקר קשיח ורפואה פולמוס הפילוסופיה | איגרות הרמב''ן, הרשב"א | Langermann (2003) Freudenthal (2005) |
6 | ידע מדעי במסגרות יהודיות – פנים וחוץ מדע כידע “חיצוני” הנקלט בתוך מסורת יחסי פילוסופיה, מדע והלכה ביצירות משלבות | 'רוח חן', הקלויז בברודי | סולובייצ'יק (1990) אליאור (2016) |
7 | טכנולוגיות ידע (ספר, דפוס, מכשור, SMS, AI) שינויי סמכות תורנית ומדעית |
| Reiner (1997) Morsel-Eisenberg (2021) רז-קרקוצקין (2010) בר-אילן (2011) |
8 | מסגרות מתווכות – הגטו היהודי, האוניברסיטה האיטלקית ונשף המסכות בעיר האלוהים |
| שורץ (2006) רודרמן (1995) |
9 | עולמות חדשים - סגנון חדש
| שולחן ערוך, קבלת האר''י דוד גנז, המהר"ל, ר' יוסף קארו, האר"י | Yossi Chajes in Cohen et al (2014) Brown (2021) |
10 | יחסי אמונה ומדע – עידנים שונים, מודלים שונים יחסים תורניים-מדעיים מודרניים, Torah Umadda
| 'בראשית ברא', 'כוזרי שני' קריאות תנ''כיות | פיש (2005) לאם (1997) רוזנברג (2015, 1988) |
11 | מחוץ לתבנית, בין הכסאות – רבנים ואנשי מעשה עם עליית המדע המודרני | תרנגולת בלי לב | לוין (1992) כהנא (2021) |
12 |
פסיקת הלכה, צורת החיים הלכתית מרחב טכנולוגי, עולם רווי-מדע, תרבות מודרנית
| 'השתנות הטבעים' ארבעה מודלים (לוגי, סמכותי, 'משתנים נעלמים' ,ביאור) סוגיות לדוגמא – פולמוס המציצה, קביעת מוות, | גוטל (1995) וינרוט (1992) |
13 | NOMA נו-מה? – על הפרדת רשויות והרמוניזם
"וארא כעין חשמל" – טכנולוגיה חדשה וטמיעתה בצורת החיים ובמרחב הפסיקה | מבעיר, מפיץ בושם ובונה – החזון אי''ש ור' שלמה זלמן
בדיקות דם וגנטיקה | ליבוביץ (1971) Reifman et al (2025)
|
14 | חידת ה'מוח היהודי'?, אז והיום חברה והצלחה טכנו-מדעית |
| Efron (2014) נאמן (2010) |
*ייתכנו שינויים בסילבוס בהתאם לקצב ההתקדמות ואפקטיביות הלמידה
ציון סופי
תיאור התוצר | משקל בציון הסופי |
עבודת אמצע – בחירת נושא והצגתו בדיו עם המשתתפים, כתיבת מבוא וחומרי התחלה עבור המטלה המסכמת | 30% מהציון הסופי |
כתיבת עבודה מסכמת | 70% מהציון הסופי |
דרישות הקורס
קריאת החומרים הנדרשים במהלך הקורס,
הצגה וכתיבה של עבודת אמצע תוך דיון בהם עם המשתתפים
כתיבת עבודה מסכמת
דרישות קדם
אין
ביבליוגרפיה: תכנים לקריאה, צפיה והאזנה (רצוי עדכני)
Ben-Dov, Jonathan, and Seth L. Sanders, eds. 2014. Ancient Jewish Sciences and the History of Knowledge in Second Temple Literature. New York: New York University Press. https://dlib.nyu.edu/awdl/isaw/ancient-jewish-sciences/.
Brown, Jeremy. New Heavens and a New Earth: The Jewish Reception of Copernican Thought. Oxford University Press, 2021.
Cohen, Richard I., et al., editors. Jewish Culture in Early Modern Europe: Essays in Honor of David B. Ruderman. Hebrew Union College Press, 2014.
Efron, Noah J. 2014. A Chosen Calling: Jews in Science in the Twentieth Century. Medicine, Science, and Religion in Historical Context. Baltimore: Johns Hopkins University Press.
Daniel Reifman, Israel Belfer, and Rachel Pear. 2025. "The Role of Scientific Findings in Contemporary Jewish Law." In The Oxford Handbook of Jewish Law, edited by Zev Eleff, Roberta Rosenthal Kwall, and Chaim Saiman. New York: Oxford University Press. https://doi.org/10.1093/oxfordhb/9780197508305.013.23
Ferre Lola. "The Jewish Contribution to the Transmission of the Classical Legacy." European Review, vol. 20, no. 4, 2012, pp. 552–562. Cambridge University Press, doi:10.1017/S1062798712000038.
Freudenthal, Gad. "Maimonides' Philosophy of Science."The Cambridge Companion to Maimonides, edited by Kenneth Seeskin, Cambridge University Press, 2005, pp. 134–166.
Gomez-Aranda, Mariano. "The Contribution of the Jews of Spain to the Transmission of Science in the Middle Ages." European Review, vol. 16, no. 2, 2008, pp. 169–181
Langermann, Tzvi. "Maimonides and the Sciences." The Cambridge Companion to Medieval Jewish Philosophy, edited by Daniel H. Frank and Oliver Leaman, Cambridge University Press, 2003, pp. 157–175
Morsel-Eisenberg, Tamara. "Anxieties of Transmission: Rabbinic Responsa and Early Modern 'Print Culture'." Journal of the History of Ideas, vol. 82, no. 3, July 2021, pp. 377–404.
Reed, Annette Yoshiko. 2007. "Was There Science in Ancient Judaism? Historical and Cross-Cultural Reflections on 'Religion' and 'Science'." Studies in Religion / Sciences Religieuses 36 (3–4): 461–496. https://doi.org/10.1177/000842980703600303.
Reiner, Elchanan. “The Ashkenazi Elite at the Beginning of the Modern Era: Manuscript versus Printed Book,” in Gershon David Hundert, ed., Jews in Early Modern Poland [=Polin: Studies in Polish Jewry, vol. 10] (Oxford: Littman Library, 1997), 85-98
Ruderman, David B. 1995. Jewish Thought and Scientific Discovery in Early Modern Europe. New Haven: Yale University Press. (Foreword by Moshe Idel.) ISBN: 9780300061123 (hardcover)
Rosenberg, Shalom. Science and Religion (Torah u-Madda) in Modern Jewish Thought: An Overview, Aleph: Historical Studies in Science and Judaism, Volume 15, Number 1, 2015, pp. 65-111
Samuelson, Norbert M. 2009. Jewish Faith and Modern Science: On the Death and Rebirth of Jewish Philosophy. Lanham, MD: Rowman & Littlefield.
Veltri, Giuseppe (Gideon). 1998. "On the Influence of 'Greek Wisdom': Theoretical and Empirical Sciences in Rabbinic Judaism." Jewish Studies Quarterly 5 (4): 300–317. https://www.jstor.org/stable/40753221.
ביבליוגרפיה עברית:
אליאור עפר. רוח חן יחלוף על פני: יהודים, מדע וקריאה 1210–1896. מכון בן-צבי, 2016.
אבו-הרשקוביץ קרן, ענבל עופר, הלכה ושריעה מדע וטכנולוגיה: למדנות, תרבות ודת במזרח התיכון, מהדורה פנימית. רעננה: האוניברסיטה הפתוחה, 2022.
אביעזר נתן, בראשית ברא, דפוס "חדקל", תל אביב, 1990
אלבוים, יעקב, פתיחות והסתגרות: היצירה הרוחנית-הספרותית בפולין ובארצות אשכנז בשלהי המאה השש-עשרה, ירושלים תש"ן, עמ' 279-248
אשל שי, "כשאברהם ואפלטון נפגשו בברצלונה." הספרנים, הספרייה הלאומית, 28 יוני 2023, blog.nli.org.il/mada-abraham-bar-hiyya.
בר-אילן מאיר, אסטרולוגיה ומדעים אחרים בין יהודי ארץ–ישראל בתקופות ההלניסטית–רומית והביזאנטית, מאגנס 2011
ברויאר, מרדכי. "מנעו בניכם מן ההגיון." מכתם לדוד: ספר זכרון להרב דוד אוקס ז"ל, עריכה י"ד גילת וא' שטרן, רמת גן, תשל"ח, עמ' 242-261.
גוטל נריה, השתנות הטבעים בהלכה: לבירור דרכה של הלכה במציאות מתחלפת ובמצבים משתנים. יחדיו, תשנ"ה
הלוי אברהם אהרן, על איסור חכמה יוונית. תרביץ, מ"א(ב), 1972, 225–235
וינרוט אברהם, שיקול דעת ביחסי הלכה ומדע. הוצאת מחשבות, תל אביב תשנ"ב
וסטרייך, אלימלך, ווסטרייך, רועי, "חכמי ההלכה מול אתגרי הרפואה המודרנית במפנה המאה העשרים: פולמוס מציצת הדם בברית המילה במרחב הליטאי", דיני ישראל לד (תשפ"א), עמ' 483-429
כהנא, מעוז, תרנגולת בלי לב: דת ומדע בכתיבה הרבנית במאה השמונה-עשרה, ירושלים תשפ"א, עמ' 98-66, 162-157
כ"ץ יעקב, ההלכה במיצר, ירושלים תשנ"ב, עמ' 183-150.
לאם, נחום, תורה ומדע, ספריית אלינר, ירושלים 1997.
ליברמן, שאול. יוונית ויוונות בארץ-ישראל: מחקרים באורחות-חיים בארץ-ישראל בתקופת המשנה והתלמוד. מוסד ביאליק, 1962.
ליבוביץ ישעיהו, המדע ודת ישראל, פורסם ב"האוניברסיטה", כתב עת של האונ' העברית,17, חוב' א', 1971, וגם בספר יהדות, עם יהודי ומדינת ישראל
מלמד אברהם, רקחות וטבחות: המיתוס על מקור החכמות, ירושלים וחיפה: הוצאת מאגנס, האוניברסיטה העברית / אוניברסיטת חיפה, תש"ע [2010]
נאמן יובל, תרומת היהודים למדע (ח. שמואלי, עורך; ר. בן-ישראל, מאיירת). גוונים, 2010.
סולובייצ'יק חיים, שו"ת כמקור היסטורי. ירושלים: מרכז זלמן שז"ר לתולדות ישראל, תש"ן [1990]
סמט משה, חדש אסור מן התורה: פרקים בתולדות האורתודוכסיה, ירושלים תשס"ה, עמ' 227-157
פיש, מנחם, "משבר המדע והאמונה באירופה המודרנית ופולמוס הדתיות במסורת היהודית", בתוך: משה הלברטל ואחרים (עורכים), על האמונה: עיונים במושג האמונה ובתולדותיו במסורת היהודית, ירושלים תשס"ה, עמ' 512-533
רודרמן, דוד, מחשבה יהודית ותגליות מדעיות בעת החדשה המוקדמת באירופה, מרכז זלמן שז''ר, ירושלים תשס"ג
רוזנברג, שלום, תורה ומדע בהגות היהודית החדשה, ירושלים תשמ"ח
רז-קרקוצקין, אמנון. "על שרפות והדפסות: הספר העברי בתקופת הקונטרה-רפורמציה." זמנים: רבעון להיסטוריה, גיליון 112, 2010, עמ' 30–41.
רז-קרקוצקין, אמנון. "חקיקה, משיחיות וצנזורה: הדפסת השולחן ערוך כראשית המודרניות." טוב עלם: זיכרון, קהילה ומגדר בחברות יהודיות בימי הביניים ובראשית העת החדשה – מאמרים לכבודו של ראובן בונפיל, עריכה אלישבע באומגרטן, רוני ויינשטיין ואמנון רז-קרקוצקין, מוסד ביאליק והמכון למדעי היהדות על שם מנדל, תשע"א [2011], עמ' 306–335.
שוורץ, דב. אסטרולוגיה ומגיה בהגות היהודית בימי הביניים. רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, 1999.
שורץ יוסף, נשף מסכות בעיר האלוהים: פלורליזם וסובלנות בימי הביניים. האוניברסיטה המשודרת, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2006
